רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קפט

מאד נפלאתי הפלא ופלא על טוב חכמתך היקרה היאך הסיבות השאלה הכוללת לשאלה פרטית דמאי איריא כהן אפילו ישראל נמי כי אין הבדל בזה הדרוש בין כהן לישראל דהא לא שייך הכא דין גיורת כלל דצדוקים ישראלים גמורים הם ולאו שם גיות עלייהו לשום ענין מהענינים וכן כתב הרמב"ם ז"ל בספר זמנים הלכות ערובים פרק שני ישראל שהוא מחלל שבתות בפרהסיא או שהוא עובד עבודה זרה הרי הוא כגוי ואינו מבטל רשות אבל המינים שאינם עובדי עבודה זרה ואין מחללין שבתות כגון הצדוקים והביתוסים וכל הכופרים בתורה שבעל פה אין מערבין עמו ואין שוכרין ממנו לפי שאינו כגוי אבל מבטל רשות כישראל וכן אם היה ישראל וצדוקי בחצר אחד הרי הוא אוסר עליו עד שיבטל לו עד כאן לשונו הרי לך בהדיא שהצדוקי כישראל לא כגוי וההיא דספר שופטים הלכות עדות פרק אחד עשר שכתב הרמב"ם ז"ל המוסרים והאפיקורסים והמינים והמשומדים לא הוצרכו למנותן חכמים בכלל פסולי עדות שלא מנו אלא רשעי ישראל אבל אלו המוסרים והכופרים פחותים הן מהגוים שהגוים לא מעלין ולא מורידין וכו' לא תדוק מינה דלא הוו ישראלים דאיכא למימר פחותים מן הגוים לענין הריגה קאמר דגוים לא מעלין ולא מורידין והצדוקים הכופרים בתורה שבעל פה מורידין ולא מעלין ואם נפשך לומר הרי הרב עצמו כבר התיר זה בספר שופטים הלכות ממרים פרק ג' מי שאינו מאמין בתורה שבעל פה אינו זקן ממרה האמור בתורה אלא הרי הוא בכלל המינים ומיתתו ביד כל אדם מאחר שהתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה ומורידין ולא מעלין כשאר המינים והאפיקורסים והאומרים אין תורה מן השמים והמוסרים והמשומדים כל אלו אינם בכלל ישראל כו' במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו וכו' אבל בני אותם הטועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם וכו' הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו הגוים בדתם שהוא אנוס ואף על פי שראה ושמע אחר כך יאודים הרי כבר גדלוהו על טעותם לפיכך ראוי להחזירם בתשובה וכו' וכן השיב רב האי גאון שהצדוקים תולעת יעקב הם ומלין את בניהם בשבת ומתפללים עמהם כל זה כשהם שומרים מועדי השם המקודשים אולם מה שראוי להסתפק בו מענין ספק פסול המשותפים בו כהני וישראלי וכבר דברו בזה שאר הפוסקים בהדיא כגון רבינו ישעיה הרב השני ורשב"א עליו השלום אך למה שכבר הגבלתני מלהזכיר זולת דברי הרמב"ם ז"ל יען כי אחריו נהגו כל קהלתכם הנה אודיעך את אשר בלבבי ולחכימייא ברמיזא כבר ידעת מה שכתב הרב בספר קדושה הלכות אסורי ביאה שספק ממזר מותר לבוא בקהל שנאמר לא יבא ממזר בקהל י"י ממזר ודאי אסור לבוא בקהל ולא ספק אבל חכמים עשו מעלה ביוחסין ואסרו כל הספקות לבא בקהל וכו' והיינו כרבי אלעזר כדאיתא פרק עשרה יוחסין רבי אלעזר אומר ודאן בודאן מותר ודאן בספיקן וספיקן בודאן וספיקן בספיקן אסור ואלו הם ספיקן שתוקי ואסופי וכותי ואמר רב יהודה אמר רב הלכה כרבי אלעזר עזר עד כאן הרי לך בהדיא שהכותיים כגויים הם בכלל הספקות ושהספקות אסורים כרבי אלעזר. עוד ידעת מה שכתב הרב בספר קניין הלכות עבדים פרק ששי עד אחד כותי כשר לגיטי נשים ושחרורי עבדים והוא שיהיה חבר ובזמן הזה שהכותיים כגויים לכל דבריהם אנו למדים מהם לצדוקים שהצדוקים בזמן הזה כמו הכותיים באותו זמן קודם שיגזרו עליהם שיהיו כגויים לכל דבריהם עד כאן לשונו וכאשר תשים פרקיו זה על זה תתבאר לך שאלתך בתכלית השלמות ולא ישאר שם ספק כלל רק למי שירצה לעות שכלו ולהנהיגו אחרי ההזיות אשר לא יועילו ואולם סבת מניעותנו מלהשיב על דבריך אין זה להתרשלות או לעצלה ולהעדר ההשגחה חס ושלום כי ידעתני והכרתני היטב ברוך י"י אך סבת מניעתי הוא רוב יראתי כי ידעתי כי יפול כתבי בידים מסואבות אשר מדרכם לבלבל עולמות ויכניסוני בקטטה עם קצת אנשים הנגועים מצד החלי ותשוב תועלת לכשלונים אולם עתה אחשוב שזה האיש המוביל הוא נכבד מאד ואדם חשוב ולא יפיל דברי לזולתך ואתה שלום. גם ידע כבוד תורתך כי כבר שלחו לי הקהי כתב על הדרוש הזה בעצמו ולא השיבותי להם דבר לסבה הנזכרת ואתה שלום כחפצך וכחפץ אהובך הנאמן אליא בכ"ר אברהם מזרחי זלה"ה נט

וששאלת אהובי ידידי ידיד נפשי האח היקר והמעולה הרב הגדול ר' אברהם יצ"ו על הכהן שטעה ונשא חלוצה והוליד ממנה בנים ועכשיו שנודע לו הדין הוא רוצה להשבע שאחר זמן ידור הנאה ממנה ומכל נשי עבירה כי עתה אי אפשר לו לגרשה מפני שמגזמים עליו קרובי אשתו להוציא עליו עדים זוממים בערכאות של גוים לחייבו ממון שלא כדין ומבקש רשות לקרא בספר תורה במקום כהן ולישא את כפיו מעתה אף על פי שעודה עמו כדי שיבטחו קרובי אשתו להניחו להרחיב צעדיו חוץ מהעיר ומשם ישלח לאשתו גטה עם נדונייתה וכתובתה אם יוכלו לתת לו רשות מאחר שהוא נשבע מעתה שידור הנאה ממנה ומכל נשי עברה אחרי זמן קצוב או דילמא אי אפשר לתת רשות על זה כל זמן שהוא מחזיק בה

התשובה נראה לי לעניות דעתי דהא לא צריכא רבא דמילתא פשיטא הוא דאי אפשר להשתמש בשום דבר מקדושתו של אהרן כל זמן שהאשה האסורה עומדת עמו אף על פי שידור הנאה ממנה מעכשיו וכל שכן אחר זמן קצוב, והא דתנן בבכורות כהן הנושא נשים בעבירה פסול עד שידור אינו רוצה לומר דבנדר בלבד סגי אפי' עומדת עמו דהא עלה דההיא מתניתין תניא נודר ועולה ויורד ומגרש יורד ומגרש אין אינו יורד ומגרש לא אלמא לא התירו לו לעלות אפילו על ידי נדר אלא בתנאי שירד ויגרש מיד אבל באינו מגרש מיד לא דאם לא כן נודר ועולה ואחר כך מגרש מבעי ליה ותניא נמי ביבמות פרק יש מותרות אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט יש לה כתובה פירות ומזונות ובלאות והיא פסולה וולדה פסול וכופין אותו להוציא שניות מדברי סופרים אין לה כתובה (אין לה כתובה) ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות והיא כשרה וולדה כשר וכופין אותו להוציא ואמר רבי שמעון בן אלעזר מפני מה אמרו אלמנה לכהן גדול יש לה כתובה מפני שהוא פסול והיא פסולה וכל מקום שהוא פסול והיא פסולה קנסו אותו בכתובתה ופירש רש"י הכי