עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryרבי אליהו מזרחי(רא"ם)

רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קפב

Re’em 182 · רבי אליהו מזרחי(רא"ם) · free full Hebrew text

Open in the reader →

שהתנו עמהם ושוב חזרו בם

וכן אם נעשו אותם התנאים בעצת המנהיג אך שלא הסכימו בם רוב בני העיר אינם יכולים לקנוס למי שיעבור על קיצתן בין שהיה העובר בם מאותן שקבלו התנאים מתחלה בין שיהיה מאותן שלא קבלום משום דתניא בעבודה זרה פרק שני אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב הצבור יכולין לעמוד בה כדכתי' במארה אתם נארים ואותי אתם קובעים הגוי כולו אי איכ' גוי כולו אין ואי לא לא ולאו דווקא כלו אלא אפי' רובו כדמסיק בפרק' קמא דהוריו' ומכיון דרוב בני העיר דהוו בעירם במקום רוב צבור בכל מקום אינם מקבלים אותם התנאים הרי הן בטלין לגמרי אפילו לאותן שקבלום כבר, ואם היו התנאים ההם על פי כל בני העיר שהתנו כלם מתחלה הסכימו בם ושוב חזרו בם קצתם ורוצין לעבור בם הנה אף על פי שהיו שלא בעצת שום אחד מטובי העיר אפילו הכי הן רשאין להסיע על קיצתן בשלא היה שום אחד מטובי העיר חכם מנהיג אותם משום דאינהו גופייהו קבילו עלייהו להני תנאי מתחלה והוו להו כשאר תנאי דעלמא דתנאייהו קיימים אף על פי שלא נעשו בעצת טובי העיר אבל אם היה שום אחד מטובי העיר חכם ומנהיג אינם רשאין להסיע על קיצתן מאחר שלא נעשו מדעתו משום דכל תנאי ומנהג העיר הם נעשים על ידו וכשנעשו אלו שלא על ידו קים לן דלא גמרו לאקנויי ואין באותן התנאים ממש ולא דמו לשאר התנאים שבין היחידים הנוהגים במקח וממכר דהתם כל אחד גמר ומקני ואף על פי שעשו שלא מדעת המנהיג משום דלא שייך מנהיג אלא בתנאי העיר ומנהגיה בלבד לא בתנאי היחידים

ונראה לי לעניות דעתי דהני רבוואתא דאפליגו בפי' הך בריתא דרשאין בני העיר בפלוגתא דגדולי העיר בעירם אם הם כגדולי הדור בדורם קמיפלגי דהגאונים הראשונים סבירה להו דאותו הכח שנתן להם לבית דין הגדול שבירושלם לגזור ולתקן ולהנהיג כדנפקא לן מעל פי התורה אשר יורוך אלו הגזירות והתקנות והמנהגות שיורו מהם לרבים כדי לחזק הדת ולתקן העולם לא נתן לשום בית דין בעולם אלא לבית דין אחד בלבד בכל דור ודור והוא אותו שמדרגתו כמדרגת בית דין הגדול בירושלם בלבד כדכתיב ובאת אל הכהנים וכו' וכי תעלה על דעתך וכו' אלא יפתח בדורו כשמואל בדורו וכמו שבית דין הגדול ש שבירושלים לא היה דוגמתן בדור ההוא שהרי בית דין הגדול שהיה בימי משה רבינו עליו השלום והוא הנקרא סנהדרין גדולה הם השבעים זקנים שנבחרו מפי השם יתברך כדכתיב אספה לי שבעים איש מזקני ישראל ולא היו כמותן בדור ומשה רבינו רבן של כל ישראל על גביהן שנאמר והתיצבו שם עמך הרי שבעים ואחד כן בכל דור ודור אין מעמידין בסנהדרי גדולה אלא אנשים חכמים ונבונים מופלגים בחכמת התורה בעלי דעת מרובה שאין דוגמתן בדור כדכתיב אנשים חכמים ונבונים הרי בעלי חכמה ודעה אמורין כאן והגדול שבכולן בכל דור ודור מושיבין אותו ראש עליהן והוא ראש הישיבה והוא שקורין אותו החכמים נשיא בכל מקום והוא העומד תחת משה רבינו בדורו והגדול מהשבעים הוא הנקרא אב בית דין ומאחר שכן הוא איך יתכן מעתה לשום חכם מהחכמים הנמצאים בכל עיר ועיר ואף על פי שאינו באותו האקלים או באותו המלכות כמותו וכל שכן לטובי העיר שאינם לא חכמים ולא מנהיגים שיגזרו על שום אדם שבעולם להכריחו באותם התנאים שהתנו בם אף על פי שהוא מן המוחים בם ולקונסו בקנם ממון וכל שכן להחרימו ולנדותו בדבר שאינו חייב בו חרם או נדוי כלל הלכך על כרחך לפרושי לההיא בריתא דרשאין בני העיר להסיע על קיצתן דמשמע שיש להם כח לקנוס על אותן הקציצות שקצצו מתחלה על השערים ועל המדות ועל שכר הפועלים דמיירי בהתנו כלם מתחלה והסכימו בם מעצמם מבלתי שום כופה ומכריח ואחר כך נתחרטו וחזרו בהם ואז יש להם כח לקנוס על קציצתן מפני שכבר הסכימו בם הכל מתחלה ותנאם תנאי כשאר כל תנאי דעלמא ואף על גב דכל דאי לא קני שאני הכא דבההיא הנאה דצייתי כל חד לחבריה במידי דאיכא רווחא להאי כמו להאי גמר ומקנה ומשום דקים לן דלא גמר לאקנויי בההיא הנאה וכו' אלא בליכא מנהיג בעיר אבל כי איכא מנהיג בעיר לא משום הכי בעינן תרתי שיתנו בו כלם מתחלה כרצונם בלתי שום כפייה ושיהיה ברשות המנהיג אם יש שם מנהיג עד כאן

והגאונים השניים סבירה להו כי זה הכח שנתן לבית דין הגדול שבירושלם ולכל בית דין ובית דין שבכל דור ודור כמו שדרשו רבותינו ז"ל מובאת אל הכהנים יפתח בדורו כשמואל בדורו אף על פי שאין זה דומה לזה אינו אלא מפני שבית דין הגדול שבכל דור ודור כל אנשי דורו הם סומכי' דעתן על ידו בגזרות ובתקנות ובמנהגות ומפני זה נתן להם כח הגזרות והתקנות והמנהגות יותר מכל שאר בתי דינין שבאותו הדור להיותם סומכים כל אנשי הדור על ידו ואעפ"י שלא בחרותו ולא התנו עמו בפירוש אנן סהדי דכלהו סומכים על ידו שכל מה שיעשה שיהיה עשוי ואף על פי ש שעומד וצווח ואין זה אלא כמי שהתנה בפיו בפירוש ושוב חזר בו ומאחר שכן הוא אם כן כל היכא דשייך ביה כי האי טעמא יש בו הכח ההוא שנתן לבית דין הגדול שבירושלם בלי ספק דזיל בתר טעמא הוא ואם כן גדולי העיר גם כן מכיון שכל אנשי העיר עיניהם בם תלויות בכל דבר ודבר שיש בו תקון העיר ודומיהן וכולהו סמכי דעתייהו עלייהו הרי הוא כאלו בררום בפירוש שכל מה שיעשו שיהיה עשוי ואף על פי שלא אמרו זה בפירוש גמור אנן סהדי דכלהו סמכי על ידו שכל מה שיעשה שיהיה עשוי ואף על פי שעומדים קצתם וצווחים על אותם הגזרות והתקנות אין זה אלא כאותן שהתנו ביניהם כבר והסכימו בם ושוב חזרו בם ותוהים על הראשונות ומאחר שכן הוא אם כן מצינו לפרושי שפיר רשאין בני העיר דבריתא דמיירי בלא התנו כלם מתחלה ורוצים הקצת להכריח הקצת המוחים בתנאם כשנעשו על פי טובי העיר מפני שטובי העיר הם כגדולי הדור בכל מקום וכמו שגדולי הדור הפקרם הפקר בכל מקום וגזרתם גזרה ותקנתם תקון ומנהגם מנהג הוא הדין נמי טובי העיר הפקרם הפקר לאנשי עירם וגזירתם גזרה ותקנתם תקון ומנהגם מנהג והיינו רשאין להתנות דקתני דמשמע דמוחין בתנאים גופייהו, ומפני שנעלם זה השורש הגדול אשר בסבתו נפלה המחלוקת בין הגאונים הראשונים והשניים בפירוש הבריתא הזאת מעיני קצת חכמי דורנו ולא הבדילו בין גדולי הדור לגדולי העיר ולא הרגישו בו