רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קעה

מפני שהוא אנוס שהרי גדלותו הגוים על תעותם וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפרק שלישי מהלכות ממרים מי שאינו מודה בתורה שבעל פה אינו זקן ממרא האמור בתורה אלא הרי זה בכלל המינים ומיתתו ביד כל אדם מאחר שנתפרסם שהוא כופר בתורה שבעל פה ומורידין אותו ולא מעלים אותו כשאר כל המינים והאפיקורסים וכו' במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחרי שרירות לבו ואחרי דעתו הקלה וכופר בתורה שבעל פה תחלה וכן כל התועים אחריו אבל בני התועים ובני בניהם שהדיחו אותם אבותיהם ונולדו במינות וגדלו אותם עליו הרי הן כתינוק שנשבה לבין הגוים וגדלוהו על דתם שהוא אנוס ואף על פי ששמע אח"כ שהוא יהודי וראה היהודים ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם כך אלו בני אותם הטועים ההולכים בדרכי אבותיהם לפיכך ראוי להחזירם בתשובה ולמשכן בדרכי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה ולא ימהר אדם להורגם עד כאן ואין לדקדק ממאמר אל ימהר אדם להורגם מכלל שראוי להורגם אחרי שהשתדל להחזירם בתשובה ולא רצו לשמוע שהרי כבר דמה אותם לתנוק שנשבה לבין הגוים שאינו בן מות כלל ואף על פי שלא רצה לשוב בתשובה מדקאמר הרי הוא כאנוס ואנוס פטור ממיתה כדנפקא לן מההוא פרט לאנוס

ועוד שכבר מצאנו בתשובה שהשיב הרמב"ם ז"ל על אלו הקראים אם ראוי למול את בניהם בשבת ואמר שראוי לחלק להם כבוד להתקרב אצלם במעשה יושר ולהתנהג עמם במדת הענוה ובדרך האמת והשלום כל זמן שגם הם יתנהגו עמנו בתמימות ויסיר מהם עקשות פה ולזות שפתים מלדבר טועה על חכמי הרבנים שבדור וכו' ובזאת נכון לנו לכבדם וללכת ל לשאול בש בשלומם אפילו בבתיהם ולמול את בניהם ואפילו בשבת ולקבור את מתיהם ולנחם אבליהם ואם הם בני מות אחר העדר התשובה היאך אנחנו שואלים בשלומם ומלים את בניהם ואפילו בשבת והלא בזמן מועט יבחן ויתברר הדבר אם ישובו בתשובה אם לאו ומאחר שכן הוא למה נחלל השבת במילת בניהם שהם בני קטלא ועוד שזאת התשובה אינה מדברת על הקראים שבאו בעיר עתה מחדש או על הרבנים שבאו בעיר מחדש אבל היא מדברת על הרבנים והקראים היושבים בעיר אחרת זמן קדמון כאלו תאמר היום אלף שנה היאך יתנהגו הרבנים במלת בניהם והדברים ידועים שכל זה הזמן הארוך כבר בקשו הרבנים מהם לשוב ולא שבו ומאחר שלא שבו היום אלף שנה היאך אנחנו מותרים לחלל השבת במילת בניהם ולכבדם אם הם מכבדים לחכמי דורנו ואינם מזלזלים את מועדי יי' המקודשים בפרהסיא והלא הם בני מות כבר וראוי להשתדל במיתתם לא בשלומם וכבודם. ועוד מדקאמר כל זמן שגם הם ינהגו עמנו בתמימות ויסיר מהם עקשות פה ולזות שפתים משמע שאף על פי שהם מחזיקים בטעותייהו עותייהו מכיון דלא מזלזלו בחכמי הדור ואינם מחללים המועדים בפרהסיא אף על פי שידענו שהם מחללים אותם בסתר לית לן בה ועוד מאחר שלא שם זמן כלל לומר עד זמן כך משמע שזה הפועל שהוא בקשת שלומם ומילת בניהם הוא נוהג תמיד בתנאי שלא יזלזלו אם כן מכל הני משמע שאין ראוי להרגם אפי' אחר שהשתדלנו להשיבם ולא שמעו לקולינו ואם כן על כרחך לפרש מאמר לא ימהר להרגם כמו לא יהרגם וימהר דנקט לאו דוקא אלא לאפוקי מצדוק וביתוס עצמם שראוי למהר ולהרגם נקט לה כאילו אמר שאין ביניהם בכלל ימהר להרגם הראוי לצדוק וביתוס דכי האי גונא איתא בחולין פרק השוחט רב אמר מחצה על מחצה כרוב ורב כהנא אמר מחצה על מחצה אינו כרוב רב אמר מחצה על מחצה כרוב הכי אגמריה רחמנא למשה לא תשייר רובה פירוש האי רוב אחד בעוף דקאמר דמשמע שחוט רובא לאו למימר דבעינא שישחוט רובא אלא שלא יהיה הנשאר רובא ורוב אחד בעוף דנקט לאפוקי שלא ישייר רובא

וכתב רבינו האי גאון זצ"ל ולענין מילה מעולם לא נמנעו רבותינו עליהם השלום מלמול את בניהם של קראים בשבת כי אפשר שיחזרו למוטב ואין מעבירין עליהם משמע מדברי הגאון הזה ז"ל שמאחר שהוא מן האפשר שיחזרו למוטב בזמן מה ראוי לנו למול את בניהם בשבת ואף על פי שהשתדלנו להחזירם ולא יכולנו מאחר שהוא איפשר דאם לא כן הוה ליה למימר אימתי בזמן ש שעדין לא השתדלנו להחזירם אבל אם השתדלנו להחזירם והם לא שמעו אין למול את בניהם בשבת ודוק. אלא שיש לדקדק במה שכתב הרמב"ם ז"ל בחולין בפרקא קמא בפירוש המשניות שנראה כדמות סותר וצריך עיון. ומעתה יש ללמוד מדברי הגאון זצ"ל ומדברי הרמב"ם ז"ל שאפילו אם תמצא לומר שאלו החכמות יש בלמודם שכר בעולם הבא אפילו הכי מותר ללמדם אפילו לקראים ולא בהחכמות בלבד אלא אפי' מדברי תורה אם אינם מזלזלים בכבוד חכמינו ואינם מחללים מועדי י"י בפרהסיא דאפשר שיחזרו למוטב דלא גרע ממילת בניהם בשבת דמחללינן שבת משום דאפשר שיחזרו למוטב כמו שכתב הגאון ואפילו אם היו קצתם מזלזלים ומחללים מותר ללמד ולמול לאותם שאינם עושים כן או לאותם שקבלו עליהם שלא לעשות כן מכאן ולהבא משום דאין מעבירין עליהם כדרבא דשדר קורבנא לבר ש שך ביום אידו ואמר קים לי בגויה דלא אזיל ומודה לעבודה זרה. וריב"ז שלא רצה לגלות להם טעמי תורה היינו משום שהיו רוצים לקיים דבריהם ולבטל דברי חכמינו ז"ל שאמרו לא תירש הבת עם בת הבן אבל אלו אמרו להם תלמדונו התורה שבעל פה היו מלמדים אותם ולא היו מזלזלין בכבוד חכמים ולא היו מחללים מועדי השם בפרהסיא משום טעמא דאיפשר שיחזרו למוטב וכמו שכתב הרמב"ם ז"ל שאלו הקראים שהן בני אדם הטועים ובני בניהם צריך למשכן בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן התורה ואיך יחזרו לאיתן התורה אם לא יודיעו להם טעמי התורה או שמא היו מזלזלים בכבוד החכמים בזמן ריב"ז ומשום הכי לא רצה לגלות להם טעמי תורה אבל אם היו רוצים לקבל שלא יזלזלו מכאן ולהבא היה מלמדם ומגלה להם טעמי תורה

וכן הורה רבי הזקן מהר"ר אליא הלוי זלה"ה ומהר"ר אליעזר קפשלי שהיו חסידים ומופלגים ובעלי הוראה והיו מלמדים בני הקראים תורה שבעל פה מפני שהיו מקבלים עליהם שלא יחללו את מועדי י"י המקודשים ושלא יזלזלו בכבוד חכמים החיים והמתים זצ"ל וכבר היה חולק עליהם הרב רבי משה קפשלי על היותם מלמדים להם מהתורה שבעל פה שאינם מאמינים בו ועם כל זה החזיקו בהוראותם ולא שמעו לדבריו