רבי אליהו מזרחי(רא"ם) יז

והויא לה ברכה אחרונה שלא קדמה לה ברכה ואין עונין אחריה אמן ולכן מה שנשאר עלינו לחקור מהדרוש הא' הוא בחלק הב' ממנו בלבד והיא ההכרעה בדברי הרמב"ם ז"ל שהיא הדעת הג' מג' דעות ואומר שהנראה לע"ד הוא שאין הברכות האחרונות מצטרפות עם הברכות הראשונות מכמה טעמים חדא ממה שכתב הרב בעצמו למה לא יענה אמן אחר אהבת עולם שהוא סוף ברכות ראשונות מפני שלא יפסיק באמן בין הברכות ובין הדבר שבירך עליו משמע לולא ההפסקה היה ראוי לענות אמן בסוף הברכות הראשונות דקרית שמע ואי סלקא דעתך שהברכות האחרונות דקרית שמע מצטרפות עם הראשונות והוו סמוכות זו לזו אם כן היאך אפשר לענות אמן בסוף הברכות הראשונות דקרית שמע הא אין עונין אמן אלא בסוף כל הברכות דהיינו אחר הברכה האחרונה כדאמרן כדי להודיע לעם שכבר השלים כל ברכותיו כמו שכתב הרב בעצמו אלא לאו שמע מינה דברכות אחרונות דקרית שמע אינן מצטרפות עם הראשונות והוי להו ראשונות לעצמן ואחרונות לעצמן שמע מינה הרי הוכחנו מכאן שדעת הרב הוא שאין ראוי לענות אמן אחר ברכה אחרונה דקרית שמע דשחרית משום דהויא ליה ברכה אחרונה שלא קדמה לה ברכה אחרת ואין עונין אחריה כדאמרן ואמן דכתיב בספר הדפוס להרמב"ם ז"ל בפרק תשיעי מהלכות תפלה שכתוב שם והיודע לברך ולקרות עמו קורא עד שמברך גאל ישראל אמן (עד כאן) [ע"כ] שבוש הוא ובלי ספק ולא מצאתיו כן בשום אחד בספרי הקולמוס ש בדקתי ולכן אין לטעון בו עוד יש להביא ראיה אחרת על זה דמלשון הרב בעצמו דקאמר והעונה אמן אחר ברכה שהיא סוף ברכות אחרונות משמע שצריך שתהיינה הברכות האחרונות יותר מאחת דאם לא כן סוף ברכה אחרונה מבעי ליה אפס ראיתי בסמ"ג שכתב והעונה אמן אחר ברכה שהיא סוף ברכה אחרונה הרי זה משובח ואפשר שיחשוב חושב שכן היא גרסת הרמב"ם ז"ל אלא שנפל טעות בספרים וזה שבוש בלי ספק כי מאחר שהוא סוף ברכה אחרונה על כרחך לומר שהוא ברכה אחרונה שהזכיר למעלה באומרו העונה אמן אחר ברכה ופירש ואמר שהברכה ההיא היא סוף הברכה האחרונה וזה שקר כי סוף הברכה אינינה ברכה אבל הגירסא המעולה היא כן שהיא סוף הברכות האחרונות כלומר באי זה ברכה אמרתי לך שהעונה אחריו אמן הרי זה משובח בברכה שהיא סוף הברכות האחרונות לא בברכה שהיא באמצע הברכות האחרונות שמע מנה דברכה אחרונה ש שצריך לענות אחריה אמן צריך צריך שתקדים לה ברכה אחרת בהכרח ותהיה מכלל הברכות האחרונות עד שתקרא הברכה שאחריה סוף ברכות אחרונות אבל הברכה האחרונה שקדמה לה ברכה אחרת ואינינה מכלל הברכות האחרונות כגון ברכה אחרונה דקרית שמע דשחרית אין לענות אחריה אמן ועוד דמלשון ואחר ברכה אחרונה של קרית שמע דקאמר משמע שאין ראוי לענות אמן אחר הברכה האחרונה של קרית שמע דשחרית ולאפוקי אחר ברכה אחרונה של שחרית איצטריכא ליה דאי סלקא דעתך דהוא הדין נמי דשחרית א"כ למה ליה לישנא יתירה דשל ערבית דנקט לומר ואחר ברכה אחרונה של קרית שמע ותו לא וליכא למימר דלגופיה איצטריכא ליה דאי סלקא דעתך אמינא שלא יענה אמן בברכות של ערבית אלא ברכת יראו עינינו שנתקנה לבסוף שהיא סוף כל הברכות קא משמע לן אבל לא לדיוקי מניה דשל שחרית לא דממה נפשך קשיא מיהו סליקא להו להרמב"ם ז"ל דברכת יראו עינינו לגבי ברכות דקרית שמע כברכת הטוב והמטיב לגבי שלש ברכות דברכת המזון אם כן למה ליה ואחר ברכה אחרונה של קרית שמע של ערבית דנקט לימא כגון אחר בונה ירושלם בברכת המזון ותו לא ומינה שמעינן דהוא הדין נמי אחר ברכת אחרונה דקרית שמע דערבית ואי סליקא להו דאין ברכת יראו עינינו לגבי קרית שמע כברכת הטוב והמטיב לגבי שלש ברכות דברכת המזון משום דברכות דברכת בונה דאורייתא וברכת הטוב והמטיב דרבנן ואילו הכא כולהו דרבנן אי נמי למה הוצרך הרב לתת טעם אברכת בונה ירושלים ולא נתן טעם בברכה אחרונה דקרית שמע מאחר שאין הטעמים שוים והיה ראוי ולמה יענה אחר ברכה אחרונה דקרית שמע דערבית והרי אחריה ברכת יראו עינינו כמו שאמר ולמה לא יענה אמן אחר בונה ירושלים והרי אחריה ברכת הטוב והמטיב אחר שאין הטעם הנתון בברכת בונה ירושלים מספיק גם לברכה אחרונה דקרית שמע אלא לאו שמע מינה דטעם אחד לשניהם ואין לחלק בין כולהו לרבנן לקצתם דאורייתא וקצתם דרבנן מכיון שאין ברכת יראו מתקנת אנשי כנסת הגדולה שתקנו שאר ברכות דקרית שמע אלא אחרונים תקנוה מפני העם ש שבשדה, ודין היה שלא לאומרה עתה דליכא עם שבשדות כלל אלא שנהגו העם לאומרה משום כיון דאיתקן איתקן ואדרבא במכל שכן דהשתה ומה ברכת הטוב והמטיב שאנשי המשנה תקנוה והיא חובה עלינו לאומרה כמו שאנו חייבים בברכות דאורייתא ואי אפשר שלא לאומרה ומטעם זה לא היה ראוי לענות אמן אחר בונה ירושלים דלאו ברכה אחרונה מקריא אפילו הכי אמרת לא מכיון ד דברכות ראשונות דאורייתא וברכת הטוב והמטיב דרבנן ברכת יראו עינינו דלא תלייא מלתא אלא במנהגא וסוף הברכות לא מקריא ברכה אחרונה דאחרונו' דקרית שמע אף על גב דכולהו דרבנן מיבעיא שמע מינה ועוד ברכת יראו עינינו לא הביאה ז"ל בפסקיו כלל אלא בנוסח התפלה שמצאתיו בספר הדפוס לבד והיכי תסיק אד אדעתך לומר שענית אמן היה ראוי שיהיה אחר ברכת יראו עינינו והרב לא הזכירו כלל ואיך הוצרך למעטו באמרו אחר ברכה אחרונה של קרית שמע דערבית ולא אחר ברכת יראו עינינו ולפי קא סלקא דעתיך אלא לאו שמע מינה דשל ערבית דנקט לאפוקי של שחרית הוא דאתא שמע מינה ועוד הרב פסק בהדיא שאין עונין אמן אחר ברכת הפירות מפני שהיא ברכה אחת בלבד ואם כן מזה הטעם עצמו ראוי שלא לענות אמן אחר ברכה אחרונה דקרית שמע של ערבית שהיא ברכה אחת בלבד וליכא למימר דברכה אחרונה דקרית שמע מצטרפת עם הראשונות שהרי כבר הוכחנו בראיות ברורות דלא מצטרפות ועוד אם איתא היה לצרף ג"כ ברכה אחרונה דברכת הפירות עם הברכה הראשונה ולענות אמן אתר אכילתן ואין סברא לחלק ולומר דאכילת פירות הוי הפסקה ועשיית המצוה לא הוי הפסקה דברכות לחוד ומצוה לחוד ואין לדקדק מההיא דתניא כל הברכות כולן פותח בברוך וכו' חוץ מברכה