רבי אליהו מזרחי(רא"ם) טז

בדברים הנכונים וראיתי דרושיך והם נחלקים לשלשה חלקים החלק הראשון מהם הוא אם יש לענות אמן בסוף ברכה אחרונה דקרית שמע דשחרית כמו בערבית או לא החלק השני מהם אם יש לברך ברכת התורה בכל עת שהוא עסוק בה אחר הטרדות והעסקים הגדולים ואחד השינה הקבועה דיום ואף על פי שאין לו קבע בלימודו אלא על צד המקרה וההזדמן על דרך כש אפנה אשנה או כבר נפטר באהבה רבה ובברכת התורה דשחרית החלק השלישי מהם אם הלכה כרבי מאיר דאמר פותח ורואה גולל ומברך או כרבי יהודה דאמר פותח ורואה ומברך אולם החלק הראשון מהם הוא נחלק עוד לשני חלקים האחד מהם להכריע זה מהתלמוד והשני הוא להכריע דברי הרמב"ם ז"ל באחד מן הדעות ועתה אשיב את אשר בלבבי לעניות דעתי דע כי על הדרוש הראשון בחלק הראשון ממנו והוא ההכרעה מהתלמוד הנה כמו כן נפלה ביניהם החלוקה בשלשה אופנים מתחלפים במספר חלקי החלוקה ההכרחית הנופלת על שינוייא דגמרא דפרק שלשה שאכלו דהתם פריך תלמודא תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה משובח ותניא אידך הרי זה מגונה ומשני לא קשיא הא בבונה ירושלם הא בשאר ברכות וזה המאמר יסבול שיפורש באחד משלשה אופנים נבדלים אם שנאמר הא דנקט בונה ירושלם דוקא נקט אבל סוף שאר ברכות לא ואם שנאמר לאו דוקא בונה ירושלים אלא הוא הדין נמי בסוף כל ברכות דעלמא וזה יחלק עוד לשני חלקים אם נאמר הוא הדין נמי בסוף כל ברכות דעלמא לא שנא בסוף ברכה אחרונה שקדמה לה ברכה אחרת דהיינו סוף כל הברכות ולא שנא בסוף ברכה אחרונה שלא קדמה לה ברכה אחרת ואם שנאמר בסוף ברכות ברכות בלבד דהיינו בסוף הברכה האחרונה שקדמה לה ברכה אחרת בלבד דומייא דברכת בונה ירושלם אבל בסוף ברכה אחרת שלא קדמה לה ברכה אחרת לא ובזה נפלה החלוקה בין הגדולים קצתם פירשו הא בבונה ירושלם דוקא הוא בשאר ברכות והכי פירושה הא דתניא הרי זה משובח מיירי בבונה ירושלם דוקא כדי שיתן הבדל והכר בין ברכות דאורייתא לברכות דרבנן והא דתניא הרי זה מגונה מיירי בשאר ברכות דהוו כולהו דאורייתא או כולהו דרבנן אי נמי הא דתניא הרי זה משובח מיירי בברכת בונה ירושלם דוקא שצריך להפסיק בינו ובין ברכת הטוב והמטיב בענית אמן להכירא דפועלים וכד אביי דעני לה בקלא כי היכי דלישמעו פועלים וליקום והא דתניא הרי זה מגונה מיירי בשאר ברכות דעלמא דעניית אמן דהתם הוי דבר שאינו צריך לו וקיימא לן כל העושה דבר שאינו צריך לו נקרא הדיוט ומשום הכי הוי מגונה ורבינו האי גאון ורב יהודה גאון וגדולי המפרשים כגון רבינו חננאל ובעל הלכות גדולות ורש"י והרמב"ם ז"ל פירשו דבונה ירושלם דנקט לאו דוקא אלא הוא הדין נמי בסוף כל ברכות דעלמא והא דנקט בונה ירושלם מלתא אגב אורחא קא משמע לן דברכת בונה ירושלם הויא לה סוף כל הברכות אף על גב דברכת הטוב והמטיב באה אחריה דברכות דאורייתא לחוד וברכות דרבנן לחוד ולאפוקי ממאן דאמר הטוב והמטיב דאורייתא אי נמי משום דמיירי התם בברכת המזון נקט בונה ירושלם אבל הוא הדין נמי שאר ברכות פירוש סוף כל הברכות דומייא דברכת בונה ירושלים והוייא סוף כל הברכות דאורייתא דברכת הטוב והמטיב דהויא דרבנן איננה נחשבת לכלום גבי ברכות דאורייתא וכאלו אין שום ברכה אחר בונה ירושלם והביאו ראיה על דבריהם דהא דנקט בונה ירושלם לאו דוקא נקט מההיא דירושלמי פרק אין עומדין דקאמר התם תני חדא העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה בור ותניא אידך הרי זה חכם ומשני אמר רב חסדא מאן דאמר הרי זה בור בעונה אחר כל ברכה וברכה ומאן דאמר חכם בעונה בסוף ולא קאמר התם בונה ירושלם שמע מינה דבונה ירושלים דנקט לאו דוקא נקט ואין סברא לומר דפליג תלמודא דידן עם תלמוד ירושלמי בהא מכיון דאפשר לפרשם בלא פלוגתא כדמפרשי לה בלאו דוקא אלא שזה האופן מהבאור נחלק עוד לשני חלקים והם אם נאמר לאו דוקא ברכת בונה ירושלם אלא הוא הדין גמי בסוף כל ברכות דעלמא לא שנא בסוף הברכה האחרונה שקדמה לה ברכה או ברכות ולא שנא לא קדמה לה ברכה אחרת כגון ברכת הפירות דלאחר אכילתן מכיון שהן סוף הענין וכן רבי יהודה הגאון ורבי האי גאון והראב"ד ז"ל ונראה לי שכן הוא הענין שכן הוא דעת רש"י ז"ל גם כן שהרי פסק בהדיא שעונין אמן אחר ברכה אחרונה דקרית שמע דשחרית שהיא ברכה אחת בלבד אע"פ שאין זה ראיה כל כך דיש לפרש דהיינו טעמא דעונין אמן אחר ברכה אחרונה דקרית שמע דשחרית אע"פ שהיא ברכה אחת בלבד משום דמצטרפת עם הברכות הראשונות דקודם קרית שמע כדמשמע קצת מדבריו ממה מפירש מברייתא דכל הברכות כולן פותח בהן בברוך חוץ בברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה דקרית שמע ופרש"י ז"ל פ שאע"פ שק"ש מפסיק בנתים אברכות שלפניה סמוכה והוייא לה סמוכה לחברתה ואם שנאמר לאו דוקא בונה ירושלם אלא הוא הדין נמי בסוף כל ברכה שהיא אחר ברכה שקדמה לה ברכה אחרת או ברכות אחרות בלבד דומיא דבונה ירושלם אבל בסוף ברכה אחרונה שלא קדמה לה ברכה אחרת אין לענות אחריה אמן וכן פסק הרמב"ם ז"ל אלו הן חלופי הדעות הנופלות על זה המאמר א"כ כללא דמלתא הכי הוא שלפי דעת הראשון אין לענות אמן אחר שום ברכה שבירך הוא בעצמו לא שנא בסוף ברכה שאחריה ברכה לא שנא בסוף ברכה אחרונה לא שנא אם הברכה האחרונה קדמה לה ברכה אחרת או ברכות אחרות לא שנא לא קדמה לה ברכה אחרת כלם כלל אין עונים אחריהם אמן אלא בברכת בונה ירושלם בלבד ולפי הדעת ה השנית שהיא דעת רב יהודאי גאון ורבי האיי גאון ורש"י והראב"ד ז"ל ראוי לענות אמן אחר כל ברכה אחרונה שאין אחריה ברכה ל"ש קדמה לה ברכה אחרת ול"ש לא קדמה לה ברכה אחרת כלל ולפי הדעת הג' שהיא דעת הרמב"ם ז"ל אין עונין אמן אלא בסוף הברכה האחרונה שקדמה לה ברכה אחרת אבל לא בסוף הברכה האחרונה שלא קדמה לה ברכה אחרת וא"כ בנדון דידן דהיינו ענית אמן בסוף הברכה האחרונה שלא קדמה לה ברכה אחרת דהיינו עניית אמן בסוף הברכה האחרונה דק"ש דשחרית שהיא ברכה אחר' בלבד אחר ק"ש לפי הדעת הראשונה אין עונין אחריה אמן ולפי הדעת הב' צריך לענות אמן ולפי הדעת הג' יש להסתפק בו אם הברכות האחרונות דק"ש מצטרפות עם הברכות הראשונות והויא לה ברכה אחרונה דק"ש דשחרית מצטרפת עם הברכות הראשונות