רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קסא

התרומות ותוספות ר"י סוברים שהלכה כלישנא קמא, לא ידעתי איך אנו לומדים הפשט שאף אם נאמר כדברי מהר"י שהאלפסי פוסק כלישנא קמא מנה לן דבעל התרומות ור"י סוברים כן כי ר"י לא רצה כי אם לדחות דברי רש"י שפסק דאין הלכה כרב פפא משום שהוא כיחידאה וזה לשונו כתב רבינו שלמה דלית הלכתא כרב פפא משום דקאי כרבי יאודה ואנן קימא לן כרבנן דרבים נינהו ומיהו לא מחוור דאדרבא כיון דרב פפא דהוא אמורא פסק כרבי יאודה הלכתא כרבי יאודה וכן כתב בעל התרומות ורבינו יצחק אלפס עד כאן ואם כן אם רצה להביא ראיה מב"ה שהלכה כרב פפא וגם הוא סובר כן והאלפסי וכולם שוים בזה מניין לנו לומר שהם שוים בכל מילי דהיינו שהם סוברים כלם הלכה כלישנא קמא ואני תמיה גם לפי דעתו איך לא ביקש לראות דברי בעל התרומות כי כבר הוכחתי שהוא כלישנא בתרא וק"ל

עוד כתב שר"י ז"ל הביא תכף אחר מה שכתב וכן כתב בעל התרומות ורבינו יצחק אלפס ב"ה דלעיל ורבותינו הצרפתים אומרים שאם הסיר גוי הברזא והיתה הברזא נכנסת לפנים מעובי החבית הכל אסור בשתיה שאי אפשר שלא ינדנד היין בראש הברזא ע"כ לשונו וכתב מהר"י על זה ומדהביאו התוספות דברי רבותינו הצרפתים אחרי בעל התרומות ורב אלפס משמע דסבירא להו דבעל התרומות ורבינו יצחק אלפס סבירא להו דהלכתא כלישנא קמא כמו רבותינו הצרפתים דעל כרחך אינהו סבירא להו דהלכה כלישנא קמא דהא סבירא להו דאם הברזא אינה נכנסת לפנים מותר בשתיה מה שבפנים אלמא שאינו אסור בשתיה אלא כל דלהדי ברזא עד כאן דבריו ובאמת כחו גדול אם יוכיח זה כי הוא דבר פשוט בפוסקים שאף המיקל בענין ברזא כשאינה נכנסת לחלל מחמירין בהא דרב פפא כפי הגירסא שלנו שהוא אנח ידיה עלויה ועוד לא ידעתי ויש לומר שכל המיקל בענין ברזא כשאינה נכנסת לחלל שאוסר מה שאצל הברזא לכולי עלמא ועיין בתוספות שלנו ועוד איני יודע מי הם סתם רבותינו הצרפתים כי אם התוספות ורבינו יצחק ורבינו תם ואלה כלם מחמירים בהא דרב פפא ומה לי להאריך באלה כי הספרים מלאים. עוד כתב ואף על גב דהם לא כתבו אלא לענין איסור בהנאה יש לומר היינו לדידהו בימיהם אבל עתה בזמן הזה שאינם בקיאים בטיב כו' ושאר טעמים שכתבתי לעיל מותר אפילו בשתיה עד כאן דבריו זה חדוש גדול כי לפי דבריו כל מקום שנאמר בתלמוד אסור בשתיה לבד יהיה עכשיו לנו מותר בשתיה. ובמה שכתב מדברי הראב"ד אין להשים לב כי כבר ביארתי זה בדברי הרשב"א לעיל כי דעת הרשב"א והראב"ד אחד. סוף דבר ראיותיו יותר קשים ותמוהים מהוראתו והשם יצילנו משגיאות נאום אליא מזרחי סימן נו

אחי היקר החכם הכולל כבוד רבי גרשון יצ"ו להיות שבקשת ממני להודיעך את אשר בלבבי מענין מעשה אחד שאירע בבשאן בחבית מלא יין שנשמטה הברזא ממנו והנקב היה קצת רחב כמו שנוהגין בבציר ובא גוי והניח ידו על הנקב הנה אשיבך על כל דבר הגם כל רז לא אנס ממך, דע כי בסתם יינם בזמן הזה כבר נפלה המחלוקת בין הגדולים כי הרמב"ם ז"ל וכל הנגררים אחריו כלם אוסרים סתם יינם בזמן הזה בהנאה כמו בזמן ההוא מפני שהנוצרים עובדי עבודה זרה הם אלא אם כן היה הגוי ההוא בלתי עובד עבודה זרה וזה לשון הרמב"ם ז"ל גר תושב והוא שקבל עליו שבע מצות כמו שבארנו יינם אסורה בשתיה ומותר בהנאה ומיחדין אצלן יין ואין מפקידין אצלן יין וכן כל גוי שאינו עובד עבודה זרה כגון אלו הישמעאלים יינם אסור בשתיה ומותר בהנאה וכן הורו כל הגאונים אבל הנוצרים עובדי עבודה זרה הן וסתם יינם אסור בהנאה עד כאן לשונו, וריב"ן ורשב"ם בשם רש"י שכתב בשם הגאונים וכל הנגררים אחריהם מתירים סתם יינם בזמן הזה בהנאה ואוסרים בשתיה בלבד משום דסבירה להו דגוים בזמן הזה לא בקיאים בטיב עבודה זרה ומשמשיה והוה להו כתינוק בן יומו דקימא לן כרב דאינו אוסר כי אם בשתיה לבד, ואף על גב דשמואל פליג עליה ומתיר בתינוק בן יומו אף בשתיה ורבי יהושע בן לוי קאי כוותיה וקימא לן הלכה כרבי יהושע בן לוי לגבי רבי יוחנן כדפסקינן בסדר התנאים והאמוראים וכל שכן לגבי רב דהא רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן כדאיתא פרקא קמא דביצה מכל מקום רבינו תם השיב לר"י על זה ואמר דרבי יהושע בן לוי לא קאי על דברי שמואל דהא רבי יהושע בן לוי קשיש מניה טובא אלא עקר דברי רבי יהושע בן לוי הם בפרק החולץ דאמר רבי יהושע בן לוי הלוקח עבד מן הגוים מגלגל עמו עד שנים עשר חודש כי אולי ירצה למול, לא מל חוזר ומוכר לגוים ותלמודא הוא דמיתי ליה למילתיה דרבי יהושע בן לוי הכא גבי שמואל לארויי לך דשקוע עבודה זרה הוי שנים עשר חדש ועל זה סמכי לגבות האידנא יינות הגוים בחובותיהון או כשהגוי נגע ביינו של ישראל מוכרו לגוים ואינם זהירין מאיסור הנאה דסתם יינם של גוים ואף על גב דחזינן דנוצרים האידנא עובדי עבודה זרה הן כדפסק הרמב"ם ז"ל מיהו לא רגילי לנסך על גבי עבודה זרה והוו להו לענין נסוך כאלו אינם יודעים בטיב עבודה זרה ומשמשיה דהיינו כתינוק בן יומו אם כן לא בקיאים בשכשוך כדכתב בעל התרומות בשם רבינו יצחק וכן מצאתיו בספר אור זרוע ואף על גב דלא דמו גוים דהאידנא לתינוק בן יומו דתינוק בן יומו אינו מתכוין אפילו לנגיעה מדי דהוי כמטפח בטיט וגוים דהאידנא נהי דאינן בני כונת נסוך מיהו מתכונים בנגיעת היין אומר רבי יצחק דאפילו הכי יש להתיר סתם יינם בהנאה מידי דהוי אמודדו בקנה דאמרו ימכר משום דאינו מתכוין לנסוך והוא הדין נמי במודדו ביד דשרי בהנאה כרבנן דרבי נתן כדתניא מדדו בין ביד בין ברגל ימכר רבי נתן ביד אסור וברגל מותר ואף רבי נתן דאסר בהנאה ביד היינו משום דגזר מדידה דיד אטו שכשוך דיד אבל בזמן הזה דליכא למיגזר מידי דאינן בני שכשוך כדפרישנא לעיל בשם התרומות לא והא דנקט קנה משום דמעשה שהיה כך היה כדאיתא התם, אי נמי משום רבי שמעון דמתיר בשתיה נקט לה דדוקא במדדו בקנה פליג רבי שמעון ומתירו בשתיה אבל ביד לא מיהו יש לתמוה דאם מטעם זה אנחנו רוצים להתירו בזמן הזה אי אפשר דהא קימא לן כל דבר שבמנין צריך מנין אחר להתירו ואף על פי שנתבטל טעם האסור כדאיתא בפר' ק' דביצה, ולא דמי לגלוי שגלוי לא נאסר אלא מחמת הסכנה ובמקום דליכא סכנה לא גזור אבל הכא דהוי דבר שבמנין לא והרא"ש ז"ל