רבי אליהו מזרחי(רא"ם) טו

ז"ל לההיא דרב יהודה אמר שמואל הלכה כרבי חנינא בן אנטיגנוס דבעסוקה בטהרות קא מיירי וכדר' זירא אמר ר' אבא בר ירמיה אמר שמואל ודקשיא לך תרתי למה לי מאן דמתני הא לא מתני הא אבל מההיא דרב יהודה אמר שמואל דמתניתין דבשעה שהיא עובדת לשמש את ביתה לא שאני אלא בעסוקה בטהרות במגו דבעיא בדיקה בטהרות בעיא נמי בדיקה לבעלה אבל אינה עסוקה בטהרות לא בעיא בדיקה וליכא לאקשויי הא אמרה חדא זימנא משום דרב יהודה לא אשמעינן מעינן התם בעסוקה ולא מידי דממתניתין הוה שמעינן בין עסוקה בין אינה עסוקה ואתא איהו ואשמעינן שאינה עסוקה לא בעיא בדיקה ולא אשמעינן סברתו מה היא אם היא כאותה משנה או כר' חנינא בן אנטיגנוס באינה עסוקה או כר' מאיר דאסר אף בבדיקה משום הכי אצטריך לאשמעינן דהלכה כרבי חנניא באחד בעסוקה שהוא באותה משנה דבשעה שהיא [עובדת] לשמש את ביתה ומה שכתב במשנה תורה כל אשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק הוא כפי מה שפירש רבינו חננאל ז"ל לההיא דרב יהודה אמר שמואל הלכה כר' חנינא באחד באינה עסוקה ודלא כר' זירא אמר רבי אבא בר ירמיה אמר שמואל דקאמר כלה לבעלה לא בעיא בדיקה ודקשיא לך דשמואל אדשמואל איכא למימר אמוראי אליבא דשמואל ומאן דמתני הא לא מתני הא. ומה שהקשה רש"י ז"ל על המפרשים ואמר טועים הם דאם כן קשיא דרב יהודה אדרב יהודה דהא רב יהודה גופיה הוא דקאמר משמיה דשמואל דשאינה עסוקה לא בעיא בדיקה איכא למימר נמי תרי אמוראי אליבא דרב יהודה כדתרץ הר"ן ז"ל אבל ליכא למימר דרבי יהודה לא אתא אלא לתרוצי מתניתין דובשעה שהיא עוברת לשמש את ביתה כי היכי דלא תקשי מאידך מתניתין דכל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן אבל סברתי אינה אלא כר' חנינא באינה עסוקה משום דאיכא למידק מדאוקי רב יהודה למתניתין דובשעה שהיא עוברת בעסוקה אפילו באין לה וסת כדמסיק תלמודא שמע מינה דסבירא ליה הכי דאם לא כן לא הוה ליה לתרוצי למתניתין דובשעה שהיא עוברת בעסוקה אלא ביש לה וסת לחודה דמיירי בה אבל באין לה וסת דאתיא במכל שכן לוקמה אפילו באינה עסוקה וליכא למימר דמשום הכי דחיקי לתרוצא מתניתן דובשעה שהיא עוברת בעסוקה ואף באין לה וסת משום דמתניתין דכל הנשים בין ביש לה וסת בין באין לה וסת מיירי וכדמשמע מלישנא דכל הנשים ואי הוה מתרץ לה למתניתין דובשעה שהיא עוברת ביש לה וסת בעסוקה באין לה וסת בין בעסוקה בין באינה עסוקה עדיין תקשה מתניתין דכל הנשים אמתניתין דובשעה שהיא עוברת באין לה וסת ואינה עסוקה דאם כן הא דפריך תלמודא מאי קא משמע לן תנינא לא קא משני ולא מידי דעדין הקושיא במקומה עומדת כיון דעל כרחיך לתרוצי לה למתניתין דובשעה שהיא עוברת בעסוקה בין ביש לה וסת בין באין לה וסת ומתניתין דכל הנשים ביש לה וסת ואינן עסוקות אלא על כרחיך לומר דהוא הדין נמי דהוה מצי לתרוצי מתניתין דובשעה שהיא עוברת ביש לה וסת בעסוקה ובאין לה וסת אפילו באינה עסוקה ומתניתין דכל הנשים בשיש להן וסת בשאינן עסוקות ומדלא קא מתרץ לה הכי אלא בין ביש לה וסת בין שאין לה וסת בעסוקה אין באינה עסוקה לא שמע מינה דהכי סבירא ליה ואף על גב דצורתא דשמעתתא משמע טפי כמו שפירש אותה בפי' המשנה כמו שכתב הרא"ש ז"ל מ"מ הרב ז"ל נטה לחומרא והכריע בחיבורו הגדול כפי רבינו חננאל ז"ל כללא דמלתא כל היכא דאיכא נוסחאות חלוקות או סברות שקולות או אוקמתות מתחלפות וכל שכן בהיות מה שפסק בחבורו הגדול לחומרא ליכא לאקשויי מדידיה אדידיה משום דאיכא למימר דבעת זקנותו הדר ביה ממה שפסק או ממה שפירש בילדותו ומשנה לא זזה ממקומה אבל היכא דליכא נוסחאות חלוקות ולא סברות שקולות ולא אוקמתות מתחלפות ודאי איכא למימר לא מדידיה אדידיה לחודיה אלא אפילו מתוך הגמרא עצמו מכיון שדבריו בפירוש האחד בלתי מסכימים עם דברי התלמוד כההיא דתפילין פרק התכלת שבפירוש המשנה כתב ומה שאמרו תפלה של יד אינה מעכבת של ראש הוא על מנת שיהיו אצלו שתיהן ואז יניח איזה משתיהן שירצה לבדה כל זמן שירצה אבל אם אין אצלו אלא של ראש אז אינו מותר לו להניח עד שיעשה האחרת ובמשנה תורה כתב תפילה של ראש אינה מעכבת של יד ושל יד אינה מעכבת של ראש בלא שום תנאי ומשמע בין שהיו שתיהן מצויין אצלו בין שלא היו שתיהן מצויין אצלו לעולם אין האחד מעכב את חבירו דהשתא ההיא דפירוש המשנה קשיא אההיא דמשנה תורה וקשיא אקשיא נמי מתוך דברי התלמוד עצמו דהא במתניתין דתפילה של יד אינה מעכבת של ראש אמר רב חסדא לא שנו אלא שיש לו אבל אין לו מעכבת אמרי ליה אמרת אמר להו לא אלא מאן דלית ליה תרי מצוי חדא מצוה נמי לא לעביד ומעיקרא מאי סבר גזרינן שמה יפשעו פרשי אמר להו לא דהדר ביה משום האי טעמא דאי אמרינן אבל אין לו מעכבת דאינו יכול להניחה איכא למימר מאן דלית ליה תרי מצוי חדא מצוה נמי לא לעביד בתמיהא דבכי האי גוונא ודאי קשיא מדידיה אדידיה דהא לא אשכחן הכא לא נוסחאות חלוקות ולא סברות שקולות ולא אוקמתות מתחלפות וקשיא נמי מתוך הגמרא עצמה וצריך עיון בלי ספק זהו מה שראיתי להשיב לעניות דעתי ואין להאריך יותר מזה השעור עור משום דבתר מאריך טרחא רק להתפלל להרבות שלומך ושלוותך כנפשך שבעך וכנפש הטרוד והעלוב המתחנן על שלומך ועל שלום כל החכמים המבלים ימיהם בעיון התורה והחכמה על שלום כל המחזיקים את ידיהם דאלמלא עלייא לא מתקיימי אתכלייא זהו הנראה לי לעניות דעתי הטרוד והעלוב אליא מזרחי שאלה ו

אהובי ידידי ידיד נפשי היקר המעולה בכתם אופיר טהור לא תסולה החכם כר' יצחק קבלתי כתב היקר ושמחתי בו מאד שמחה גדולה וגדלה מעלתך בעיני לרוב זריזותך על הדרישה בחקירות התוריות וחוזק תשוקתך