רבי אליהו מזרחי(רא"ם) יד

הקהל הקדוש העומדים בחברתו השותים ממימי בארו באר מים חיים אשר לא יכזבו מימיו ראה ראיתי כתב גלילי אצבעותיך ושמחתי בו מאד וגדלה מעלתך בעיני על רוב זהירותך בחקירות התוריות ועל חוזק תשוקתך בדברים העיונים ואולם לא כתבתי לכבודך עד הנה מרוב העסקים והטרדות הנופלים עלי בכל יום כאשר הוא ידוע ומפורסם לכל שאין לי פנאי אפילו בעבודה ההכרחי אלא בקושי גדול אם מצד טורח הישיבה הקבועה עלי בכל יום בפלפול התלמוד מוד ובלמוד החכמה ואם מצד טורח משא הקהלות הבאים אלי כתות כתות בכל יום ועומדים ומצפים מתי אקום מלמודי להתעסק במלאכתם ואם מצד העיון המיוחד לי בכל יום והוא הביאור הנכבד אשר אני מחבר על הספר הגדול הנקרא אלמגסט"י מפני שלא ראינו עליו שום באור עד היום והיא חכמה מפוארה מאד ומצוה להתעסק בה ועליה אמרו ז"ל בפרק כלל גדול ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אי זו היא חכמה ובינה שהיא לעיני העמים זו היא חשוב תקופות ומזלות ואחר תפלת ערבית מיד באים אלי קצת בחורים ולומדים עמדי מהלכות הרי"ף עם פירוש הר"ן עליו קרוב לשתי שעות ואחר כך אני יושב וכותב פירוש מפולפל ומסודר מאד על רש"י ז"ל בפירוש החומש אחשוב שלא קדמני אדם בו כי מה שראינו ממה שפירשו עליו זולתינו עד היום העדרם טוב ממציאותם וכבר עזרני הבורא יתברך ויתעלה שמו וסיימתי החומש הראשון ובטחוני בו יתברך שיעזרני גם בסיום הארבעה הנשארים כי גלוי וידוע לפניו יתברך כי אין כוונתינו בו רק להאיר עיני המעינים ומשתדלים בהבנת דברי המאור הגדול בפירוש החומש ובהתרת הספיקות והקושיות אשר הקשה עליו הארי הגדול הרמב"ם ז"ל בקדושין וזולתו משאר החכמים וזה כפי יכולתנו וכיד אלהים הטובה עלינו ועתה כאשר קרה המקרה ומצאתי קצת מהפנאי וקריתי כתבך היקר ועיינתי בו וראיתי מה שפתחת בו ברכנו בברכה המשולשת בתורה אשר חכמים הגידו שלוחי הקהלות הקדושות מקהלות סלוניקי שכבוד תורתך מקשה לרב הגדול מדידיה אדידיה בענין ברכת כהנים ברכני גם אני אבי אמרתי במחילה מכבודך כי אין הדבר כן אלא אדרבה בהיותי יודע שיש דברים רבים בפירוש המשנה שאינם מסכימים עם מה שכתב בחבורו הגדול כתבתי בנוסח השאלה אשר נשאלתי בפירוש מאמר הרב על ברכת כהנים זה לשוני מלה במלה וזה מורה שאני סובר שיתכן שיהיו דבריו שבמשנה תורה בלתי מסכימים עם דבריו שבפירוש המשנה והאמת שזאת היא סברתי והסבה בזה לפי דעתי אם מפני שיש גרסאות מתחלפות ולפעמים נטה הרב ז"ל על פי הגירסא האחת ולפעמים נטה אחר הגירסא האחרת ואם מפני שיש סברות שקולות ולפעמים נטה לפי הסברא האחת ולפעמים נטה אחר הסברות האחרות ואם מפני שיש אוקמתות מתחלפות ולפעמים נטה לפי האוקמתא האחת ולפעמים נטה לפי האוקמתא האחרת וכל שכן בהיות מה שפסק במשנה תורה לחומרא כי אז יתכן לומר שאף על פי שפשט התלמוד מורה יותר כפי מה שכתב בפירוש המשנה עם כל זה חזר בו בעת זקנותו שחבר חבורו הגדול ופסק בו לחומרא כי הרב ז"ל רודף ברוב פסקיו אחרי החומרא שכיוצא בזה נמצאים הרבה לחכמי המשנה והתלמוד וכן כתב הרב ר' יעקב בן עכסאי ז"ל המעתיק פירוש המשנה בסוף סדר נשים זה לשונו אחר שהגעתי למחוז חפצי ומן השמים סייעוני וכו' הנני מודיע לרבים תוכן המלאכה וכו' ובמקומות ידועים מצאתי לו לרב שפסק פסק הפך ממה שפסק בחבורו וגם פה לא עשיתי מאומה מפני שראיתי ששני האוקמתות נמצאו בגמרא ובקצתם הפוסקים עצמם חולקים בדבר אמרתי בילדותו כן סבר ובזקנותו כן סבר ומשנה לא זזה ממקומה וכבר ראה הרשב"א ז"ל את דבריו בזה ושבחו מאד וכתב לו עוד לנו צרי מגלעד ואם נגנזה צנצנת המן עוד זה מן ולמה תביא ראיה מדברי זולתו והנה הרב עצמו כתב לתלמידו החשוב הר"ר יוסף ז"ל זה לשונו והגמגומים שגמגמו עלי על פירוש המשנה שתקנתי בו מקומות רבות בורא הכל יודע שרובם הטעני בם המשכי אחר דברי הגאונים כרבינו ניסים ז"ל במגילת סתרים ומר חפץ נ"ע בספר המצות וזולתם ממה שיקשה עלי זכרונם ואפילו הייתי אני הטועה לא אטעון שהגעתי לשלמות הגדולה מתחילה. ומעתה מה שהוקשה עליך ממה שפסק הרב בפי' המשנה גבי הוריקה כבד כנגד בני מעין שהוא בתנאי שנפלה לאור ובספר היד כתב בהפך תפתר שמה שכתב בפירוש המשנה על מנת שאותו העקר הוא מה שנפל לאש הוא כפי מה שפירש הרמב"ם והרמ"ה והראבי"ה והרא"ש ז"ל שכתבו שכל זה מיירי כשידענו בברור שנפלה לאור אבל אם לא ידענו בברור אפי' נשתנו כשרים דאחזוקי ריעותא לא מחזיקנן וכן כתב הר"ן ז"ל שכיון שלא ראינו שנפלה לאור למה לא נתלה אותו בחולי כדתלינן בזאב וכן כתב הרא"ש ז"ל דהך בעייא דהוריקה כבד כנגד בני מעים אמתניתין דנפלה לאור ונחמרו בני מעיה קיימא ודברי הכל נמי עלה קאי ולפיכך צריך לגרוס כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנחמרו בני מעיה ולא גרסי' בידוע שנפלה לאור דאיהו גופיה בנפלה לאור (קמי כפייא) [קא מיבעי] ליה ומ"ש במשנה תורה כל עוף שנמצאת הכבד שלו בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה וטרפה הוא כפי מה שפי' הגאונים והרי"ף ז"ל והרשב"א על פי הגרסא שבידיהם שכתוב בה בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה וטרפה ולכן מה שהקשית עוד בפירוש המשנה מההיא דרבה דאמר כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור וגם להרא"ש ז"ל איך תפש הפירוש שפירש הרב בפירוש המשנה ודברי רבה סותרים סברתו אין זו צריכה לפנים מכיון שהגרסאות חלוקות וכבר הקשה הר"ן ז"ל זה בפירושו ותירץ שהגירסאות חלוקות יש גורסין כיון שהוריקה כבד כנגד בני מעים בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה וטריפה ויש גורסין כיון שהוריקה כנגד בני מעים בידוע שנחמרו בני מעיה וטרפה והרמב"ם ז"ל הכריע כפי הגרסא האחת לחומרא ופסק במשנה תורה בידוע שנפלה לאור ונחמרו בני מעיה וטרפה. וממה שהוקשה עליך עוד ממה שכתב בפירוש המשנה בפרקא קמא דנדה העקר אצלנו כלה לבעלה לא בעיא בדיקה ואפילו שתהיה אשה שלא קבעה לה וסת ובמשנה תורה כתב ואשה שאין לה וסת אסורה לשמש עד שתבדוק תפתר שמה שכתב בפירוש המשנה העקר אצלנו כלה לבעלה לא בעיא בדיקה הוא כפי מה שפי' רש"י והסמ"ג והרא"ש