רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קלד

שמשמעו לכל העם הוא בשוה על כל מי ששמו שמשון אם אמר שכונתו היתה על שמשון פלוני שלא היה נזיר לא כל שכן ובנו של קל וחומר אם אמר שכונתו היתה על שמשון בעל דלילה שהיה נזיר שהוא לחומרא וגם שסתם שמשון מורה עליו, וגם שסתם נודרין אינו אלא לחייב עצמן בדבר שלא היו מחוייבין בו שזה אינו צריך לפנים ולא לפני ולפנים זהו הנראה לי לעניות דעתי. הטרוד והעלוב אליא מזרחי סימן נא

מעשה שהיה כך היה שראובן נדר ואמר הריני נזיר שמשון אם יהיה שמעון דיין ואותו ראובן נגיד ויש בידו יכולת למנוע שמעון מלהיות דיין ואחר זה בקש הנגיד למנות דיין אחר תחת שמעון ולא מצא ונתחרט על הנדר שנדר ונתקבצו כל החכמים שבמצרים כדי לבקש היתר לאותו נדר ואחר שנשאו ונתנו בדבר הסכימו קצת מהם שהנדר אינו כלום וראיה מדתנן במס' נזיר בפרק קמא הריני כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה וכמי שעקר דלתות עזה וכמי שנקרו פלשתים את עיניו, עד כבעל דלילה גרסינן בלא וו, ומשם ואילך בוו, זו היא גרסת הראש ז"ל ויש גרסה אחרת שאומרת כך הריני כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה או כשמשון בן מנוח שעקר דלתות עזה כמי שנקרו פלשתים את עיניו הרי זה נזיר שמשון ופרשו המפרשים ז"ל וזה לשונם הריני כשמשון בן מנוח כבעל דלילה פירוש שאם אמר שלש לשונות הללו דוקא הוי נזיר אבל חד מיניהו לא שאם אמר הריני כשמשון כבן מנוח לא אמר כלום שיש הרבה בני אדם שהם קרויין בן מנוח עד שיאמר כבעל דלילה ובגמרא מפרש טעמא אמאי צריך לומר שלשתם, כמי שעקר דלתות עזה וכמי שנקרו פלשתים עיניו הרי זה נזיר שמשון אלו הן שמות מובהקים ובלא שמשון הוי נזיר וכן אם אמר הריני כבעל דלילה אינו צריך לומר הריני כשמשון עד כאן לשונם והוצרכו לפרש המשנה בזה האופן שאינו נזיר שמשון עד שיאמר אלו השלשה שמות או אחד מהשמות המובהקים ממה שאמר בגמרא למה לי למתני כל הלין צריכי דאי אמר כשמשון הוה אמינא איכא שמשון אחרינא קא משמע לן כבן מנוח ואי תנא כבן מנוח איכא דאיתקרי הכי קא משמע לן כבעל דלילה וכמי שעקר דלתות עזה וכמי שנקרו פלשתים שתים את עיניו, וכתב הרא"ש וז"ל הכי גרסינן הריני כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה וכמי ש שעקר דלתות עזה וכמי שנקרו פלשתים את עיניו כשמשון וכבן מנוח וכבעל דלילה לא גרסינן ואמרינן דאפילו אמר כשמשון בן מנוח לא אמר כלום דהרבה אנשים נקראים כך עד שיאמר אחד מאלו שלשה סמנים מובהקים עמו ובאחד מהם סגי ולא בעינן כל שלשתן דבגמרא עביד צריכותא עד בעל דלילה ותו לא ונראה דאם אמר אחד משלשה סמנים הללו אין צריך להזכיר שמשון כיון דלא עבוד צריכותא מבעל דלילה ואי אמר כבן מנוח פירוש ואם אמר נמי כבן מנוח עד כאן לשון הראש ז"ל, ונמצא מפרש אחר שפירש על זה הלשון של הגמרא וזה לשונו למה לי למתני כל הלין דהינו כשמשון כבן מנוח כבעל דלילה ואמאי לא הוי נזיר בשמשון גרידא ופרקינן צריכי דאי אמר הריני כשמשון הוה אמינא כשמשון אחרינא קא משמע לן כבן מנוח, ואי אמר כבן מנוח הוה אמינא דאיכא אינש דאיתקרי חכי שמשון בן מנוח קא משמע לן כבעל דלילה. ויש אומרים דבעל דלילה לחודיה סגי וכן כמי שנקרו פלשתים את עיניו בלחודיה סגי עד כאן לשון המפרש, וגם נמצא בחדושי נזיר וזה לשונו למה לי למתני כל הלין צריכי דאי אמר הריני כשמשון ותו לא הוה אמינא כשמשון אחרינא ואי אמר כבן מנוח ותו לא הוה אמינא איכא אינש דמתקרי הכי בן מנוח קא משמע לן כבעל דלילה דליכא לספוקי באחרינא אלא הוי נזיר שמשון עד כאן לשונו ורבי ברוך ז"ל פירש וזה לשונו הריני כשמשון בן מנוח וכו' ואקשינן עלה למה לי למתני כל הלין פירוש למה הוצרך לשנות הריני כשמשון בן מנוח בעל דלילה ואהדרנא צריכי דאי אמר הריני כשמשון הוה אמינא איכא שמשון אחרינא דלא הוי נזיר ובשבילו אמר קא משמע לן בן מנוח, ואי תנא בן מנוח הוה אמינא איכא דמתקרי הכי פירוש שמשון בן מנוח כל שכן בן מנוח לחודיה קא משמע לן בעל דלילה שפירושו ודאי בשביל אותו שהיה נזיר אמר ואי אמר כמי ש שעקר דלתות עזה וכמי שנקרו פלשתים את עיניו גרידא הוי נזיד, וראינו במקצת פירושים איצטריך למימר הני כשמשון בן מנוח כבעל דלילה דלא סגי כשמשון לחוד עד דאמר נמי כבעל דלילה או נמי שאמר ש שעקר דלתות עזה דפשיטא לן ודאי היינו שמשון דהוה נזיר ואי אמר כבעל דלילה וכמי שעקר לחוד אכתי לא ידעינן אי אמר כשמשון בן מנוח מאי דיניה ולהכי צריך כל הני עד כאן לשונו וכתבנו כל אלו הפירושים אף על פי שנראה שהענין לדעת כולם הכל אחד אלא שפירשו במילות שונות להורות שכל אלו המפרשים הסכימו שהאומר הריני כשמשון בן מנוח לחוד אינו נזיר עד שיאמר כבעל דלילה ומה שצריך לדקדק אם אמר הריני כשמשון ואמר נתכונתי לשמשון עצמו אם יהיה נזיר או לא דכי אמרינן כשאמר הריני כשמשון אינו נזיר היינו דוקא מן הסתם שאינו יודע מי הוא שמשון אבל אם יאמר אני נתכונתי לשמשון בן מנוח בעל דלילה אפילו לדעת אלו הפוסקים יהיה נזיר ואפילו שלא אמר אלא הריני כשמשון לבדו

עוד יש לספק אם יש הפרש בין מי שאמר הריני נזיר כשמשון ובין מי שאמר הריני כשמשון דדילמא כשהצריכו במשנה אלו השלשה שמות היינו כשלא הזכיר נזיר אלא שאמר הריני כשמשון מפני זה צריך לומר שלשתן אבל אם יאמר הריני נזיר אפילו לא יאמר אלא כשמשון לחודיה סגי או נאמר שאין הפרש ביניהם והתשובה בזה והיא תלויה באותו השורש שכתוב במסכת נדרים ובמסכת קדושין ובכמה דוכתי בתלמוד אי ידים שאינן מוכיחות הוין ידים או לא וקיימא לן דלא הוין ידים אלא שיש הפרש בין ידים שאינן מוכיחות בקדושין וגיטין לנדרים שבקדושים ובגיטין יש אומרים שהיא מקודשת מספק אפילו הידים שאינם מוכיחות וגם מגורשת מספק ונפקא מינה אי פשטה ידה וקבלה קדושין מאחר שהיא מקודשת וכמו שכתוב זה בארוכה להרמב"ן ולהרשב"א ז"ל ושאר הפוסקים אבל בנדרים לכולי עלמא ידים שאינן מוכיחות לא הוין ידים ואפילו בגיטין ובקדושים יש אומרים דלא חיישינן להו כלל, ועם זה השורש יתבארו אלו