רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קכה

בממזר דבודאי ביאתו ראשונה לשם מצוה היא ויותר טוב הוא הממזר שיש בו ודאות בקיום מצות יבום בביאתו ראשונה ושאר ביאותיו בודאות באסור מן המשומד שכל ביאותיו באפשרות האיסור ועכשיו עומד בחזקת משומד שביאותיו באסור

, עוד כתב נתבאר מזה היות כונת הרי"ף מה שאמרתי למעלה שם שכיון שממזר זוקק כל שכן משומד. התשובה זהו לפי מחשבתו וכבר יחשב הפכו ואז לא יתבאר מדברי הרי"ף אלא ההפך וז"ל ודי בזה להודיע שגם משומד נכלל ברישא דמתניתין כמו ממזר דאי לא תימא הכי איבעי ליה לפרושי ולזכור דין משומד כדברי רב יהודאי, אדרבא מתוך דברים אלו שאמר שבמקום שאין הדין כהלכה לא הזכירו הרי"ף בפסקיו יש להוכיח קצת דמדלא הזכיר המשומד כפי המובן מהמשנה לפי דעת זה החכם שמע מנה שהוא סובר שאין הדין כזה אף על פי שאין זו הוכחה גמורה דאיכא למימר דכמו שמובן המשומד מלשון המשנה מק"ו דממזר כפי מחשבת זה החכם כך מבין הרי"ף עצמו ואין כאן השמטה ומכל מקום אין להוכיח מכאן דמדלא הזכיר המשומד כדברי רב יהודאי שמע מנה שהוא סובר שאין הדין ככה כי דברי רב יחודאי אינם תלמוד ערוך שנאמר מדלא הזכירם שמע מנה שאין הדין ככה כפי מנהג הרי"ף בפסקיו שאינו מחויב הרי"ף ז"ל להזכיר דברי כל הפוסקים עד שנאמר מדלא הזכיר דברי הפוסק הפלוני שמע מנה שאין דבריו כהלכה שאם תאמר זה אף על פי שאין זה אמת דוק לאידך גיסא מדלא הזכיר דברי רב שרירא גאון לומר שהמשומד זוקק שמע מנה שאין דבריו כהלכה

עוד כתב והרי זו ראיה אמיתית שכיון בזה לרמוז גם אל המשומד העובד עבודה זרה

התשובה נראה שהוא סובר שעובד עבודה זרה לחוד ומשומד עובד עבודה זרה לחוד ואנה מצא זה החלוק והלא בפרקא קמא דחולין משמע בהדייא דמשומד לעבודה זרה הוי משומד לכל התורה כלה ואם כן אין הפרש בין ישראל משומד לכל התורה בלבו ועובד עבודה זרה ובין משומד לכל התורה כלה ועובד עבודה זרה

עוד כתב הרי מסכים לשונו זה לדברי רב שרירא שנתן טעם למה שאמר שמשומד זוקק כיון דהורתו ולידתו בקדושה

התשובה טעה בזה טעות מפורש וחשב שאחר שכל שאין הורתו ולידתו בקדושה אינו ישראל יחוייב מזה שכל שהורתו ולידתו בקדושה שיהיה ישראל ולכן חייב מזה שיהיה המשומד כישראל מכיון שהורתו ולידתו בקדושה ואין הענין כן שהרי אף על פי שכל שאינו מאמין בשם אינו ישראל לא יחוייב מזה שכל שהוא מאמין בשם שיהיה ישראל שהרי יש הרבה מאומות העולם שמאמינים בשם ואינם ישראלים ולכן איפשר שהרב זכרו לברכה מסכים לדברי רב יהודאי שאומר שהמשומד אף על פי שהורתו ולידתו בקדושה אינו כישראל

עוד כתב ואם היה סובר המחבר הזה שהיה מקום לפטור משום שאין כאן אחוה היה ראוי שיקשר דין זה בחלק שלישי סמוך לדין מי שיש לו אח מכל מקום וכיון שלא סדרו כן הורה לנו כי הטעם הזה בטל מצד עצמו ואפילו על דעת המחשבה

התשובה כמה תמוהים הם הדברים הללו דאדרבה מסתברא שמפני שאין למשומד אחוה ראוי שלא יקשור דין זה בחלק שלישי שמדבר בדיני האחוה ועוד לו שאומר שלא יהיה שום טעם אחר אם כן הטעמים הנזכרים הם מקובלים אצל זה המחבר כלל כמו שהוא טעם נתבטל האחוה בטל אצלו לגמרי כפי דעת זה החכם היאך היה ראוי שיתנהג המחבר הזה בהנחת זה הדין אם יקשרהו עם דין העריות יש לדקדק דמדקשרו שם שמע מינה שהוא סובר שאין מקום לפטור משום שאין כאן אחוה כלל ואם יקשרנו עם דין אחוה יש לדקדק דמדקשרו שם שמע מינה שהוא סובר שאין מקום לפטור משום שהוא דומה לאסור ערוה

עוד כתב כי הבדל גדול יש בין האחוה הכוללת לכל איש ישראל ובין אחות האחים בני אב אחד כי ודאי כל ישראל אחים זה לזה אולם זה בעושה מעשה אחיך ונוהג עמך כאח

התשובה אם כיון זה החכם בפירוש האחוה הכוללת על הקורבה הכוללת המשתפת כל זרע יעקב אבינו עליו השלום הנה זה המשומד הוא בכלל זה כמו שהוא בכלל כי ישבו אחים יחדיו שהיא הקורבה הפרטית הנה אינו בכלל זה ומה שרצה לתקן במשומד במה שאמר אולם זה בעושה מעשה אחיך ונוהג עמך כאח אין לו לזה סמך כלל מאחר שפירוש האחוה הזאת קורבה כללית ואם כיון בזה אחוה דתיית שהיא משתפת כל בעלי האמונה הזאת שהיא אמונת ישראל הנה כבר יצא המשומד מכלל האחוה הזאת ומותר להלותו ברבית כגוי ומה צורך היה לו לומר אולם זה בעושה מעשה אחיך ונוהג עמך כאח

עוד כתב הלא אבינו שבשמים יכול על כל לא רצה להשאיר יכולת שנוכל לומר כי מה שנעשה לא נעשה ובודאי הלא אב אחד הולידם

התשובה מאן לימא לן דהיבום נוהג באחים מן האב בכלל דילמא אינו נוהג בהם אלא בשיש להם ישיבה אחת ביהדות כדכתיב יחדיו וכשכפר בעיקר בטלה אותה אחוה אף על גב דלא בטלה האחוה דמן האב

עוד כתב מה תאמר שמפני מעשיו הרעים נתבטלה אותה אחוה והיתה כלא היתה כיון שהוא אהבה פסולה הרי נתבטלה בגמרא זאת הסברא במאי דאתמר עלה מהו דתימא נילף אחוה אחוה וכו' קא משמע לן

התשובה אין זה אמת שהרי בגמרא לא נתבטלה רק הפסולת שאין בה מיעוטה דיחדיו שיש להם ישיבה אחת ביהדות וכשכפר בעיקר הרי הוא כמת אבל בשמדא דאית בה מיעוטא עוטא אין כח מגו דמפטר פטר מזקק נמי זקיק מועיל אלא מפני שהיא עוקרת האהבה בכללה

, עוד כתב ולכאורה יש לתמוה וכו' דאפילו עד כמה דרי דינם כישראלים גמורים

התשובה הא ליתא דהא בני המשומד נמי אף על פי שנשתמד ברצונו הורתן ולידתן בקדושה קרינן בהו כיון דמשומד לא פקע קדושתיה מיניה אפילו אם נשתמד ברצונו ובלבד שתהיה אמו ישראלית או משומדת שהיא מזרע ישראל תדע דהא הרשב"א