רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קטז

חתניה דביה נשיאה או טובי העיר שהניחום רבים עליהם אבל דייני דעלמא לא כמו שכתב הטור בחושן המשפט בראשו וגם שיהיה הקנס ההוא גדר שהוא צורך לרבים לא בדבר שהוא גדר ליחיד כמו שכתב הטור בחושן המשפט בסופו

חמישית שטעו וקנסו אותו בדבר שהוא נשכר בו שאם כן מצינו חוטא נשכר שהרי החוטא הזה לא חטא אלא מרוב יצרו הקשה ורוב תאותו על אותה האשה עד שגבר יצרו ולא די שעבר על שבועתו אלא שהביא עליו מעלילי הדת כדי לקחת אותה בעל כרחה והם החזיקו את רשעתו בזה הקנס וגזרו עליו שיחיה מחזיק בה ויהיה נשכר באותה העבירה ובפעולתו הרעה שגזם עליה ולקחה בעל כרחה הרצח וגם ירש

ששית שטעו וחשבו שעל ידי הקנס הזה יהיה תקון לבנות ישראל שלא יהא כל אחד הולך ועובר על שבועתו ומגזם על ידי האומות לכל בת ישראל שירצה לקחת אותה ואדרבה איפכא מסתברא שאילו היו קונסים אותו שיגרשנה היה תיקון לנשים הראשונות ששוב לא יעשו כזה ותיקון לשניות ששוב לא יגזם לשום אשה מאחר שיכפוהו לגרשה אבל עכשיו יהיה קלקול לראשונות שכל אחד יעבור וישא אשה על אשתו ויחזיק בה וקלקול לשניות שכל אחד יגזום ויחזיק בה ואם בעבור שלא תשתמד השניה מפני רוב עלבונה שגזם עליה ונשאה שלא ברצונה ועכשיו הוא מגרשה שלא ברצונה הא קיימא לן אין אומרין לו לאדם חטוא בשביל שיזכה חברך והיאך נתיר לו לבעל שעבר ונשא אשה שלא ברצון אשתו הראשונה שהשביעתו על השבעעל זה וגרשה כדי להנצל מן העבירה שיחזור ויקחנה בעבירה כדי שלא תשתמד השנית מרוב עלבונה השתא באסור שבות דרבנן לא התיר לו לעבור כדי שיזכה חבירו שלא יעבור על אסור דאורייתא באיסור שבועה דאורייתא מבעיא ועוד מה שתחושו לאשה זו תחושו לכל בנות ישראל הנשואות לבעליהן שכל אחד ואחד ילך ויגזום עלי איזו אשה שירצה וישא אותה על אשתו הראשונה וגם תחושו על בנות ישראל הפנויות שלא יהיה הולך כל אחד לגזם על כל בת ישראל שירצה כדי לישא אותה בעל כרחה וכשתגזרו עליו שלא לקחת אותה שוב לא ישתדל שום אדם על הפעל הזה ותורתינו הקדושה שגזרה ולו תהיה לאשה אינו אלא כשנעשה בהתר בלתי שום עבירה ולא חששה על קלקלת בנות ישראל אחרות שיאנוס כל אחד לאיזו שירצה משום דאונס אשה כשרה מילתא דלא שכיחה היא ואם בעבור תקנת בנות ישראל עשו זה אדרבה איפכא מסתברא שאילו היו גוזרים עליו שלא לקחת אותה מאחר שלקחה בעבירה ובגזומין אשר לא כדת שוב לא היה שום אדם משתדל לקחת אשה על אשתו שלא ברצון הראשונה ולא שיגזום על שום בת ישראל לקחת אותה שלא ברצונה ואיכא תקנה לכל בנות ישראל בין אותן הנשואות להן בתחלה בין לשניות שרוצין אותן על נשותיהן שלא ברצונן אבל השתא אדרבא פתחו דלת לקלקלת בנות ישראל הנשואות להן בתחלה ובשניות הנלקחות עליהן שלא ברצונן שכל אחד ישתדל לקחת אשה על אשתו שלא ברצון הראשונה ושלא ברצון השניה והוא הפך כוונתם ממש שהם כוונו בזה הפעל לקונסו ואדרבא הם מחזיקים רשעתו ומשמחים אותו ומתפלל ואומר להוי רעוא מן שמיא דכל כי הא ריתחא לרתח רחמנא עליה ואל תשיבני מאונס דקנסיה רחמנא ולו תהיה לאשה לא יוכל לשלחה כל ימיו דכי קאמר רחמנא באינו רוצה אותה קאמר דעל כרחו לישא אותה אפילו חגרת או סומא וכיוצא בזה אבל אם רוצה אותה אין זה קנס לו ולא הוצרכה התורה על זה דמאחר ששניהם רוצים מי אומר להם הרי אין שם עבירה כלל ועוד איך איפשר לשום בית דין שיתנו רשות שיחזיק האשה שנעבדה בה עבירה והלא משנה שלמה היא בפרק כיצד הנטען על השפחה ונשתחררה על הגויה ונתגיירה אסור לו לישא אותה והטעם בזה אינו אלא מפני שנשאה בעבירה והשתא דברים קל וחומר ומה בשפחה ונשתחררה ובגויה ונתגיירה דהוו בתרי גופיה דמעיקרא שפחה והשתא משוחררת מעקרא גויה והשתא גיורת דגר שנתגייר כקטן שנולד דמי אפילו הכי אמרינן כיון שאותו הגוף כבר נעשה בו עבירה אינו רשאי לישא אותה אף על גב דהשתא התר גמור בנדון דידן דמעיקרא ישראלית והשתא ישראלית ולא נשתנה גופה מעולם על אחת כמה וכמה ואף על גב דיש לחלוק בין אסור הגוף לאסור הפועל מכל מקום מאן לימא דמשום אסור הוא דקפדי רבנן דילמא משום דנעשה בו עבירה היא ומי הוא זה שיכניס ראשו בזה להתיר אסורא באלה החלוקים שהוא מחלק מעצמו אם לא בראיה ברורה והלא המתיר אינו יכול להתיר אלא בראיה ברורה וליכא למימר אף על פי שיש כח לבית דין להתיר על פי שעה אפילו אסורי תורה משום דאין כח ב"ד אלא היכא דנפיק מינה מגדר מילתא וחזוק הדת וסייג לתורה אבל בנדון זה דליכא הכא לא סייג לתורה ולא חזוק הדת אלא אדרבא פרצה לדורות שכל אחד ילך ויגזים ויאנוס לכל בת ישראל שירצה ויחזיק בה לאשה ובהדייא אמרו אמר רבי אליעזר מכין ועונשין שלא כדין מן התורה ולא לעבור על דברי תורה אלא לעשות סייג לתורה ועוד שאין בזה שום קנס לעושה הפועל הרע הזה שעבר בשבועתו וגם שיגזם לבת ישראל בגזומים של שמדא אלא אדרבא החזיקו את רשעתו ואת כוונתו שיחזיק בעבירה שלו ובאה לו הנאה על ידם שאילו לא היה מגזם ואונס אותה אלא על ידי פתוים בלבד היו גוזרים עליו שיגרשנה מפני ש שעבר בשבועתו כמו שעשו בזה כמה מעשים וגם שיהיה זה תקנה לבנות ישראל שלא יעברו הבעלים על שבועותיהם וישאו נשים עליהן ועתה מפני שהוסיף על חטאתו פשע ומרה והפליג בעול שלא די שנשאה בעבירה אלא שגזם עליה בגזומים של שמדות ועלילות הדת גזרו עליו שלא יגרשנה אלא שיחזיק בה אין זה אלא כמאמר האומר פלוני מרה והפליג בעול והושם כוכב בשמים ואם כן מצינו חוטא נשכר אי שמים איה חכמתם ועצתם הזאת עצת זקנים ויושבי על מדין אוי לעינים שככה רואות ולאזנים שככה שומעות

ועל אודות האיש שעבר על שבועתו שנשבע לאשתו שלא ישא אשה אחרת עליה והוא הלך וגזם על אשה אחת באמצעות האומות שאם