רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קטו

הוראות ואיך יעשו חרם נגד רצונו ואף כי הוא נגד הדין לע"ד

המאור הגדול כמהר"ר אליא מזרחי יצ"ו אחרי כתבי כל דברי כתבי זה בא אלי משאלוניקי פסק שהביאו שואל אחד ורצה שאחתום גם אני באותו הפסק והוא כמעט דומה לנדון שלי והנה העתקתי אותו הפסק והנני שולחו לכבוד תורתך ותאזין גם כבודך אליו ועל זה באותם הענינים של אותו הפסק אין צורך לכבוד תורתך להשיב רק על יתר הדברים אשר שאלתי ושלום. כתבתי זה ביום ד' ר"ח אדר. המודיע את חוקי האלהים ואת תורותיו חוצה יפוצו מעינותיו בצל דליותיו ישכונו במקדש ידי ה' כוננו ה"ה החכם הכולל הפטיש החזק כמהר"ר אליא מזרחי יצ"ו אשר אור חכמתו בקושטנדינא זורח ושלום לכבוד חכמתו מנובידדו ופורץ גדר ישכנו נח"ש זולתו ואין עוד מלבדו התשובה לא נמצאת כעת לפי שהשעה היתה נחוצה ובעזר האל אביא אותה במקום אחר ושם ארמוז מקומה סימן מו

אלו הן שני המעשים שנעשו תוך שבוע אחת וטעו בהם עשר טעיות גדולות כי השבושים שנשתבשו במעשה הגט שרצו להכשירו הם אלו

ראשונה שלא ידעו פירוש התקבל והולך וקאמר מה רוצה לומר וחשבו שפירושו התקבל וגם הולך הפך פירוש ההלכה והפך הדין שהרי אין הבעל יכול לעשות שליח לקבלה ואיך יהיה פירוש התקבל והולך התקבל וגם הולך דמשמע שיש כח לבעל לעשות שליח לקבלה

שנית שלא ידעו ההפרש שבין שטרי המכר והקדושין והגיטין ובין שטרי מעשה ב"ד ושטרי הודאות והלואות וכיוצא בהן אבל חשבו שענינם אחד ולפיכך טעו וחשבו שפירוש ותרוכית יתיכי הכתוב בשטר הגט הוא כפירוש בפנינו גרש פ' לאשתו הכתוב בשטר המעשה ב"ד שכמו שפירש ותרוכית הכתוב בגיטין הן דברי הבעל לאשתו בעת נתינת הגט בידה כמו שדי מכורה לך הכתוב בשטר המכר וכמו הרי בתך מקודשת לי הכתוב בשטר הקדושין כן פירוש לפנינו גרש פלוני לאשתו רוצה לומר בעת שיגיע הגט שנמסר לשליח ההולכה ביד האשה המתגרשת ולא הבדילו בין דברי הבעל לאשתו ובין דברי הב"ד שהן דברים שעברו בניהם כמו שטרי ההלוואות וההודאות וכיוצא בהם

שלישית שטעו וחשבו שהיום הכתוב בגט הוא מורה על יום הגרושין לא על יום כתיבת הגט בלבד ופירוש ותרוכית הוא קאי על אותו יום שנכתב וקורא אותו ותרוכית כאילו נתגרשה מאז ודומה בזה לגרש את אשתו הכתוב בשטר המעשה ב"ד ולא ידעו שהיום הכתוב בגט אינו דבק עם ותרוכית הכתוב בו אבל ותרוכית הן דברי הבעל לאשתו בעת נתינת הגט ליד אשתו והיום הכתוב בגט הן דברי העדים החתומים שמעידים שנכתב הגט ביום פלוני אי בעית אימא משום בת אחותו ואי בעית אימא משום פירות

רביעית שטעו וחשבו שמסירת הגט ליד שליח ההולכה הוא על ידי בית דין ולפיכך פירשו שכיון שאמר על ידי שלוחו ולא אמר על ידו שלוחה שהוא שליח להולכה שאילו היו יודעים שהשליח להולכה אינו נעשה על פי בית דין לא היו יכולים לפרש אותו בשליח להולכה מפני ששם היה כתוב במותב תלתא וכו' ואחר כך חתמו פלוני הדיין פלוני הדיין פלוני הדיין

והשיבושים שנשתבשו בענין אותו שעבר ונשא אשה על אשתו הם אלו

ראשונה שטעו וחשבו שכיון שהוא מנהג הקהילות שלא לגרש האשה בעל כרחה וזה עבר וגרש בעל כרחה הרי זה עבריין והמורה לו לעשות הורה שלא כדין ולא ידעו שאפילו במקום שנתפשט החרם של רבינו גרשום אשה בעל כרחה יש להתיר בכי האי גוונא משום דחרם רבי גרשון במקום דהוו מצוה או במקום עבירה לא נתקנה וכל שכן במנהג הקהלות

שניה שטעו וחשבו שכיון שתלתה אשתו הראשונה השבועה שהשביעתו שלא ישא אשה עליה בלתי רשות בית דין אם כן כשיתנו בית דין לו רשות לישא אשה עליה הרי הוא נקי מהשבועה אף על פי שאין הדין גוזר בו שישא אשה עליה מכיון שתלתה הדבר בידם ולא ידעו שמה שתלתה בידם אינו אלא בדבר שהדין גוזר בו דומייא דשהתה עשר שנים וכיוצא בו אבל לא בדברי הרשות שאין הדין מכריחם אבל חשבו שפירוש לא ישא אשה עליה בלתי רשות בית דין כפרוש שלא יאכל בשר בלתי רשותו של ראובן כשיתן לו ראובן רשות לאכול בשר לא שנא על פי הכרח הדין לא שנא שלא על פי הכרח הדין הוא מותר לאכול בשר וזה שבוש גדול בלי ספק דאם כן עד שתלתה הדבר ברשות בית דין היה לה לתלותו ברשות אי זה אנשים שתבחר אלא ודאי לא תלתה הדבר בבית דין אלא בדבר שהדין מכריח עליו

שלישית שטעו וחשבו שאיזה מספר אנשים שיתנו לו רשות לישא אשה עליה הוא רשאי לעשותו ואין זה אמת דאנן סהדי דלא תלתה היא הרשות בשבועתה שהשביעתו אלא לבית דין חשוב שהם היותר מפורסמים שבמדינה לא לאיזה אנשים שיהיו

רביעית שטעו וחשבו שיש להם כח לקנוס אפילו בדבר שיש בו בטול אסור תורה להוראת שעה ומפני זה קנסו אותו שעבר על שבועתו ונשא אשה על אשתו שתהיה לו לאשה ולא יוכל לשלח אותה אף על פי שנשאה בעבירה ועובר עליה על כל ביאה וביאה ואין הדבר כן שאפילו הבית דין הגדול שבלישכת הגזית לא היו יכולין לבטל אסור תורה בידים אפילו להוראת שעה אלא במקום שב ואל תעשה אבל (במקום עבור) [בקום ועבור] לא אלא אם כן היה גביא שיצא שמו בכל ישראל כאליהו בהר הכרמל והוא שיהיה סייג לתורה שאז אותו הביטול של תורה אינו בטולו של תורה אלא קיומו אבל בדבר שאינו סייג לקיום התורה אלא לתיקון העם וכיוצא בו אין יכולת לשום בית דין בעולם אפילו לנביא שיבטל מאיסורי תורה אפילו להוראת שעה ואפילו בדברים של קנס שיכולים בית דין לקנוס להוראת שעה אינו אלא בגדול הדור כמו רב נחמן