רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קיג

ירצה על יד השואל ומחנותו יעשה משאו ומתנו היותר טוב שיוכל לבד שלא ילך הוא עם הסחורה ולא שלוחו ונכבדי הקהל בראותם כי מזאת ההסכמה לא היה מגיע לכלל שום נזק ולא צער אבל בהפך כי ראו כי בזאת ההסכמה יהיו מרוחקים מסכנות ומרבות רעות שהיה אפשר בר מינן וגם ראו כי בקהילות גדולות מזו המלכות מנהיגי המדינות מהאומות שמו על היהודים גדר וקנס שלא יהיה שום יהודי רשאי ללכת בבתיהם עם סחורות ויותר טוב שנסדר עצמינו משנמתין ש שעבוד ועול האומות עלינו וככה שמענו שעשו ק"ק חברון יצ"ו ובזאת ההסכמה הסכמנו כל הקהל ומי שיעבור עליה יהיה מנודה ומוחרם ונהיה כולנו מחויבים לנהוג עמו כמו מנודה ומוחרם ושלום על ישראל מבלעדיו וזאת ההסכמה יהיה מקויימת עד ראש השנה הבא ראשון ואז אם לא יבטלוה כל הקהל או רובם יהיה קיומה עד ראש השנה הבא אחריו וככה מדי שנה בשנה כל זמן שלא יבטלוה רוב הקהל ערב ראש השנה ע"כ"ל ואותם המסבבים לא רצו להסכים עמהם גם היה לשם ראובן שהוא קצת יודע ספר לפי דברי השואל וגם למד תורה לכל הקהל או לרובם ואמר להם כי כל הספרים מלאים מזה הדין שאינם יכולים לעכב מלסובב בעיר רק לנכרי שבא ממדינה אחרת וגם שלא יהיה פורע מנת המלך עמהם ענה אחד מהקהל ושמו לוי ואמר בחרם יהיו הספרים עוד ביזה הספרים האלה מהדינים וקראם ספרים חצונים ומילתא דאית ביה קדם אמרה שכל למוד אותו לוי אינו אלא בספרים חיצונים אבל בתורה לא ידע לא קרא ולא שנה ולא שמש לפי דברי השואל ועל זה בפרט הוא שונא לאותו ראובן וקודם שעשו זאת ההסכמה ענה אי זה מאותם שאינם סוחרים מה לנו ולצרה להסכים עמהם שאין מגיע לנו היזק אם יסובבו גם ראובן הנזכר ענה אותם ואמר כך עשיתם פעם אחרת לעני אחד שהיה פה ונכרי היה ושמו יאודה שגזרתם עליו שלא יסבב בעיר ולא היה לו במה להתפרנס והלך בחברת הגנבים ונתפס ללסטים גם קלקל בעניניו הרבה מהקהל גם אמר ראובן אם כונתכם לשמים כמו שאתם אומרים היה לכם לעשות תקנה שלא יקנו כרכום שהיא גזלת המלך ודינא דמלכותא דינא גם מלקנות גנבות שהוא איסור גם גורמים להרוג נפשות מישראל ואפילו מן הגוים אינם מעלים ולא מורידים לבד בשעת מלחמה גם בזה מסתכנים בנפשם ובממונם הקונים וגם כל הקהל שמא יעשו גירוש ולא הסכימו בזה ומ"מ עשו הסכמתם ולא שאלו גם כן לכל הקהל רק לסוחרים ואותם המסבבים בעיר הלכו כפעם בפעם ומסבבים בעיר עתה ישיבני כבוד תורתך בזה כי במה שיגזור כבודך אשלח להם כאשר עשיתי בפסק ההרוגים אף כי כתבתי לכבוד תורתך אי זה שאלות בקונטריס על ידי כבוד ר' מיכאל יצ"ו לא שלחתיו להם חי ה' וברוך צורי ועתה יודיעני כבוד תורתך אם אותם המסבבים הם בנדוי גם אם היה שום אחד מהם משיב אדרבא או אותו ראובן אם היו אותם שעשו ההסכמה הם בנדוי גם כי התרעמו אותם המסבבים לאמר היותר רעה שעשיתם לאמר שאם יקראו הסוחר בבית א' שלא יוכל ללכת לשם גם כי אמר השואל כי הדברים מראים שלא עשו זה אלא כדי לגרש מן העיר אותם הסוחרים שמסבבים כי אין שנתים ימים שבאו לדור שם גם כי הם שונאים אותם ועל זה לא עשו התקנה רק עד ראש השנה ואז אם יראה בעיניהם לבטלה יבטלוה ואם לאו יקיימוה וכונתם לפי דברי השואל היא שאם ילכו מזאת העיר אותם השנים או שלשה המסבבים יבטלו ההסכמה ועליהם יאמר והושבתם לבדכם בקרב הארץ ומצינו בכמה מקומות בתלמוד שדנים על פי אומדנא דדעתא ואין להאריך גם כי מה שאמרו שבקהלות גדולות וכו' אינו אמת כי בכל המקומות מסבבים חוץ ממקום אחד לסבת מה שאמר להם הדיין ואדרבא במקומות מה שרצה הדיין לעשות כך קמו היהודים ופייסו הדיין ובטלו הגזרה גם מה שכתבו וז"ל וככה שמענו שעשו ק"ק חברון אין אמת לפי דברי השואל שגם לשם לא תקנו רק בפלפל לא בבגדים ומ"מ אין מביאין ראיה מנוהגים מנהג של שטות דמפרשים פירשו הא דאמרו מנהג מבטל הלכה היינו כשיש לו עקר מן התורה אבל אם אין לו עקר מן התורה אין זה אלא מנהג של שטות כמו שאמרו במציעא לא נחרבה ירושלם אלא מפני שה שהעמידו דבריהם על דין תורה ס"ד אלא דינא דמגיסתא לידינו אלא אימא וכו' ומה שאמרו בבתרא רשאין בני העיר וכו' וכיוצא בזת נראה דמיירי בתקנות שאין סותרין דין תורה ואין להאריך ואלו היו דברי ראובן שנראים לי אמתיים וא"כ מאחר שיש בהקדמות של ההסכמה דברי שקר יודיעני כבוד תורתך שאשיב לשואל אם יש ממש באותו חרם ונדוי שלהם או אפילו אם היו כל ההקדמות אמתיות אם אין דין תורה אם הוא נגד דין תורה אם יש בו ממש גם שעשו נגר רצון אותו ראובן שלמד להם קצת תורה לכולם או לרובם גם כי יש בזאת התקנה תקלה שאם יקראו סוחר להוליך סחורות בבית הדיין או אי זה אדם גדול מהאומות ולא ילך יעשו לו רושם ואם יאמר כי כך עשו חרם היהודים אולי יקרה להם רעה ורוב קצף גם אם היה משיב שום אחד מהם המסבבים או ראובן והיה אומר אדרבא אם היה נהפך החרם על העושים התקנה גם אם יוכל ראובן להכריחם לעשות חרם שלא יקנו כרכום ולא גנבות כי זו היא תקנה כדין תורה ומשום סכנה גם מה דינו של אותו לוי שאמר בחרם יהיו הספרים ויתר הדברים אם הוא מנודה מעצמו או צריך לנדותו ובמה יכופר עונו הגדול מנשוא על הכל ישיבני כבוד תורתך על ידי זה הנושא כתבי בלתי אריכות ראיות רק הדין לבד כי לא יאחר זה הישמעאל הנושא כתבי שם רק כמו שלשה או ארבעה ימים בזה אדע כי מצאתי חן בעיני כבודך להשיבני דבר וכל ימי צבאי הנני מוכן למאמר חכמתך ובזה ישכון כבוד מעלת תורתך על תוקף השלום על שם כל היוצקים מים על אצבעות תורתך וכתבי זה יהיה לאדון לבדו ואין לזרים אתו כי כך א"ל השואל אני הוא המדבר הנני תושיה נדחה ממני זעירא דמן חבריא מיתב יתיב בטולא דאיתכליא אברהם יצ"ו בן האשל הגדול כמהר"ר שלמה טרייבש צרפתי זלה"ה הנשמע למאמר כללות כבוד חכמתיך הכותב על הלחץ ובחפזון נמרץ יום ב' ט"ו בשבט פר' והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך ושלום.