עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryרבי אליהו מזרחי(רא"ם)

רבי אליהו מזרחי(רא"ם) קיב

Re’em 112 · רבי אליהו מזרחי(רא"ם) · free full Hebrew text

Open in the reader →

דמיירי בין בחדש בין בישן כדקתני התם חדש יותץ ישן יוצן

ועוד דמכיון דלרש"י ז"ל טעמייהו דרבנן דקא שרו אינו אלא משום דלא חשיבא להו הנאת הסק כלל ואפילו בגורם אחד לבדו משום דליתא לאסוריה בעיניה א"כ מה לי בחדש שלא צננו מה לי בישן שלא צננו בין בזה בין בזה הפת מותרת והמעיינים חשבו שכיון שהר"ן ז"ל נמשך תמיד בפירושיו אחר פירוש רש"י ז"ל צריך להמשך גם פה אחריו ולפיכך כתבו בקצת הנוסחאות כך ובקצתן כך ולא חששו בין כך ובין כך ולא היא דהא מדברי רש"י משמע דטעמייהו דרבנן דשרו בפת אינו אלא משום דלא חשיבא להו הנאת הסק כלל ואפילו בגורם אחד לבדו ולא משום דסבור זה וזה גורם מותר כדפירש הרי"ף ז"ל וכיון שכן הוא על כרחך לומר דאליבא דרש"י ז"ל אם אפה את הפת בין בחדש שלא צננו בין בישן שלא צננו לרבנן הפת מותרת משום דאין כאן גורם אסור כלל דהא לא חשיבא להו לרבנן הנאת הסק כלל ואליבא דהרי"ף ז"ל אם אפה את הפת בישן שלא צננו לרבנן הפת מותרת משום דסבור זה וזה גורם מותר ואם אפה את הפת בחדש שלא צננו הפת אסורה משום שבגורם אחד של אסור לבדו לכולי עלמא אסור זהו הנראה לי ואין זה צריך לפנים

אך מה שראוי לדקדק בזה הוא על דברי הריף ז"ל דקאמר והא דתניא יוצן רבנן הוא דסבור זה וזה גורם מותר דמינא ליה הא דילמא הא דשרו רבנן אינו אלא משום דאין שבח עצים בפת דלא חשיבא להו הנאת הסק כלל ואפילו בגורם א' לבדו אבל היכא דחשיבא להו גרם אסורא זה וזה גורם אסור דכי האי גוונא פריך תלמודא אמילתיה דרבי אימור דשמעת ליה לרבי משום דיש שבח עצים בפת זה וזה גורם אסור מי שמעת ליה וה"ה נמי איכא למיפרך אמלתיהו דרבנן אימור דשמעת להו לרבנן משום דאין שבח עצים בפת זה וזה גורם מותר מי שמעת להו ואין לדקדק דמדלא פריך תלמודא אמלתיהו דרבנן כדפריך אמילתיה דר' שמע מינה דסבור רבנן זה וזה מותר דאיכא למימר משום דשנוייא דהא רבי והא רבנן לא אתיא אליבא דרבי אלא אם נאמר דסבירא ליה לרבי זה וזה גורם אסור שאז התנור שהסיק בקליפי ערלה אין לו תקנה אפילו בצנון מפני שהפת שיאפה בו אחר הצנון הוא נגמר על ידי אסור והתר זה וזה גורם אסור אבל אם נאמר דסבירא ליה לרבי זו וזו גורם מותר אם כן התנור שהסיקוהו בקליפי ערלה יש לו תקנה בצנון מפני שהפת שיאפה אחר הצנון הוא נגמר על ידי אסור והתר זה וזה גורם מותר דההיא דיותץ אתיא אליבא דרבי משום דהכי פריך תלמודא אמילתיה דרבי אימור דשמעת ליה לרבי וכו' אבל במלתייהו דרבנן ליכא נפקותא בין אם נאמר דסבירא להו לרבנן דזה וזה גורם מותר בין אם נאמר דסבירא להו לרבנן זה וזה גורם אסור והא דקא שרו אינו משום דלא חשיבא להו הנאת הסק כלל ואפילו בגורם אחד לבדו דאיך שיהיה לא בעי נתיצא ומשום הכי לא פריך תלמודא אמילתינו דרבנן אלא אמילתיה דרבי

גם אין לדקדק דמדקאמר הא רבי אליעזר והא רבנן וטעמא דרבי אליעזר דקסבר זה וזה גורם אסור שמע מינה דטעמא דרבנן דפליגי עליה אינו אלא משום דסבור זה וזה גורם מותר דאיכא למימר לעולם אימא לך לכולי עלמא זה וזה גורם אסור והכא ביש שבח עצים בתנור ואין שבח עצים בתנור קמפלגי דר' אלעזר סבר יש שבח עצים בתנור ואסיר וכיון דאסיר אין תקנה אלא שיותץ משום דפת הנאפה בו לעולם הוא נגמר על ידי אסור התנור והתר דהסק העצים זה וזה גורם אסור ורבנן סברי אין שבח עצים בתנור דאף על גב דאוקימנא דבאבוקה מנגדו קא מיירי מכל מקום כיון דמקלא קלא עצים דאסורה לא חשיבא הנאת הסק דידהו ואין כאן אסור כלל לא לבדה ולא עם ההתר עד שנאמר זה וזה גורם אסור והיה ראוי שיהיה מותר לאפות אפילו בהסק דעצי אסור כיון דלא חשיבא הנאה דידהו אלא דלכתחלה אסור ולפיכך הצריכוהו צינון

ועוד אם איתא דטעמייהו דרבנן דשרו הוא משום דסבור זה וזה גורם מותר כדפירש הרי"ף אם כן הא דפריך תלמודא אלא עצים דאסירי לרבנן היכי משכחת לה ומשני אמר רמי בר חמא בשרשיפא דמשמע דבהסק לא משכחת לה אמאי לא הא בחסק נמי משכחת לה בגורם אחד לבדו אליא מזרחי סימן מה שלום האדם הגדול בענקים לגרגרותיו וחן הם לראשו דברי התורה והחכמות הפטיש החזק החכם הכולל כמוהר"ר אליא מזרחי יצ"ו

אחרי כתבי לכבוד חכמתך על ידי הנכבד כבוד רבי מיכאל יצ"ו עוד נשאלה אלי שאלה על אודות קהל קדוש ירושלם שיש ביניהם קצת שהם סוחרים מבגדים ופלפל וקצתם מפלפל לבד וקצתם אינם עושים שום אחד מאלו הסחורות רק מלוים ברבית או מתפרנסים באופן אחר וגזרת אותו המלך שלא יקנו להסתחר שום כרכום רק הסחורה ההיא תהיה לצורך המלך וקצתם או רובם קונים בהחבא נגד רצון המלך גם אם יביאו גנבים למכור סחורות מהרוגים קונים ומאותם הסוחרים של הבגדים והפלפל היו ביניהם שנים או שלושה שהיו מסבבים בעיר למכור סחורת הבגדים והפלפל וסבבו בעיר כך יותר משנה ויהי היום קמו אותם הסוחרים שאינם מסבבים בעיר מאי זו סבה שתהיה לעת כזאת כי גם מהם היו מסבבים בעיר מקודם קמו ועשו תקנה שלא יסבב בעיר שום סוחר בגדים ופלפל וכתבו הסכמתם וז"ל בששי בשבת בשנים עשר ימים וכו' נתקבצו סוחרי הבגדים והפלפל מק"ק ירושלם ובאו בבית הכנסת ונתרעמו קצתם מקצתם לפני נכבדי הקהל על שהיה מהם מי שהיו הולכים עם סחורותיהם בבתים וברחובות והיו מסתחרים ונהנים והנשארים בחנות בסבת זה לא היו יכולים לעשות שום הנאה ולא שום משא ומתן והסכימו כולם עם עצת הקהל ורשותם שלא יהיה רשאי שום סוחר מהם ולא מי שיבא לשבת ביניהם לא נער ולא בחור ללכת עם סחורות בתוך העיר לא בשוקים ולא בבתים למכור דבר מסחורותיהם לבד שכל אדם ישב בחנותו אם ירצה ויעשה משאו ומתנו לשם ואם באולי ישלחו לשם בעד שום סחורה ישלחנה אם