רבי אליהו מזרחי(רא"ם) יא

הכהנים רשאים לברך עד שיקרא אותם ש"צ כהנים שנאמר אמור להם והוא נדרש לפניו כה תברכו אמור להם כולהו כדאיתא בספרי ומייתי להו בפרק ואלו נאמרים ועוד שאין הכהנים עוברים בעשה רבה תברכו ברכו אלא א"כ מזהיר אותם כדכתיב אמור להם ותרגם אנקלוס כד ימרון להון והכי מוכח בירושלמי ועוד שאין הכהנים רשאים לברך עד שיקרא אותן ש"צ על כל תיבה ותיבה שנאמר אמור להם והוא נדדש לאחריו אמור להם יברכך יאר ישא כראיתא במדרש חסרות ויתרות ובכל אותן דרשות אין בם שום חלוק בין תבת יברכך לשאר תיבות דברכת כהנים ועוד דההיא דרשה דאמור להם דדרשי לה להא מלתא דאין הכהנים רשאים לברך עד שיקרא להם ש"צ על כל תיבה ותיבה במדרש טעמי חסרות ויתרות הוא דאיתי לה כדכתב הסמ"ג אבל בספרי ובכולה תלמודא לא דרשי ליה להאי קרא אלא לשאר הדרשות בלבד ותו לא והתם אינו מחלק כלל בין תיבת יברכך לשאר תיבות דברכת כהנים ומנא ליה להרמב"ם ז"ל לחלק בזה ועוד דמלשון הגאון בעצמו שכתב אין המקרא רשאי להקרות לכהנים משמע דמיירי שיקרא להם מלה במלה ולא שיקרא אותם כהנים דא"כ אין הקורא רשאי לקרות כהנים מבעי ליה ומעתה ע"כ לומר דהא דכתב אח"כ ואין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור בור מפי המקרא דלא קא מיידי אלא בברכת יברכך ולא בברכת אשר קדשנו וה"ק אין הכהנים רשאים להתחיל יברכך עד שיכלה דבור יברכך מפי המקרא וא"כ הא דכתב אח"כ ואומר להם כהנים והם עונים יברכך אינו רוצה לומר שהם עונים יברכך מבלתי שיקרא אותם המקרא יברכך כפי המובן מפשט מאמרו וליכא למימר דהא נוסחא משבשתא היא אבל הנוסחא המדוייקת היא אין הקורא רשאי שאי לקרות כהנים כפי מה שכתוב בקצת נוסחאות דא"כ הא דכתב אח"ך ואין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה הדבור מפי המקרא צריך לגרוס ג"כ עד שיכלה הדבור מפי הקורא דהיינו דבור כהנים ומעתה אי אפשר לפרש הא דאין הכהנים רשאים להתחיל בברכה לא בברכת אשר קדשנו דהא כתב אח"כ ואין הכהנים מתחילים בברכה אחרת וממלת אחרת דנקט משמע דברכה קמיתא נמי דקאמר אין הכהנים רשאים להתחיל בברכה בברכת כהנים קא מיירי ולא בברכת אשר קדשנו דברכת אשר קדשנו היא מדבריהם וברכת כהנים היא מן התורה ומלת אחרת משמע דכולהו בחד מינא קא מיירו או כולהו מדבריהם או כלהו מן התורה ואי אפשר לפרש ג"כ דמיירי בברכת יברכך דהא מדקאמר ואין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה דבור כהנים מפי הקורא ש"מ דתכף שיכלה דבור הכהנים מפי הקורא מתחילים מיד ברכת יברכך וזו אי אפשר אם לא שיברכו מקודם אשר קדשנו וכו' וליכא למימר שברכת אשר קדשנו הם אומרים אותה מעצמם בלחש או בקול רם מבלתי שיקרא הש"צ כהנים שהרי כתב הגאון ז"ל בפ' ד' מהלכות ברכות שאין מברכין על אוכל מן האוכלים ולא על משקה מן המשקים עד שיביאוהו לפניו ואם ברך ואח"כ הובא לפניו צריך לחזור ולברך והוא הדין נמי בברכת המצות שאין מברכין עליהם עד שתהיה המצוה לפניו וברשותו לעשותה דחד טעמא הוא ומצות ברכת כהנים אינה לפני הכהנים וברשותן לעשותה עד שיקרא להם הש"צ כהנים וא"כ איך אפשר להם ל לברך ברכת אשר קדשנו מעצמן בלחש או בקול רם קודם שיקרא להם הש"צ כהנים ועוד שאי אפשר שתהיה הנוסחא אין הקורא רשאי לקרות כהנים וכו' מאחר שלא כתב הגאון עדיין דין קריאת הש"צ לכהנים כהנים קודם שיתחילו בברכה אלא אחר כך הוא כותבו וא"כ ע"כ לומר שהנוסחא הכותבת אין המקרא רשאי להקרות לכהנים היא העיקר מפני שכבר כתב קודם זה וש"צ מקרא אותן מלה במלה ואפי' את"ל שהנוסחא הכותבת אין הקורא רשאי לקרות כהנים היא העיקר ולפרש דהא דקאמר אין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה דבור הכהנים מפי הש"צ דמשמע דתכף שיכלה דבור כהנים מפי הש"צ מתחילין הכהנים מיד בברכה דמיירי בברכת כהנים ומפני שברכת אשר קדשנו שתקנו לה חכמים כמו שתקנו לשאר כל המצות היא טפלה לגבי המצוה לא הוצרך להזכירה כלל וכאלו אמר אין הכהנים רשאין להתחיל בברכת כהנים עם הברכה שהיא קודמת לה כמשפט כל המצות עד שיכלה דבור כהנים מפי השליח צבור כדפ' רש"י ז"ל בסוטה פרק אלו נאמרים למעיין בדבריו היטב וכן רבי ברוך ז"ל אכתי איכא לאוכוחי מכאן דאין הכהנים עונים יברכך מיד תכף שיקרא אותן הש"צ כהנים כפי המובן מפשט המאמר שהרי על כרחם הם צריכים לברך ברכת אשר קדשנו קודם שיתחילו ברכת כהנים כמו שכתב הגאון ז"ל למטה מזה ואותה ברכה אי איפשר לברך אותה קודם שיקרא אותן הש"צ כהנים לא בלחש ולא בקול רם כדמוכחנא לעיל אבל אין לפרש אותה דמיירי בברכת אשר קדשנו משום דקשיא אחרת דנקט בסיפא דמילתיה דקאמר ואין הכהנים מתחילים בברכה אחרת דמשמע דכולהו בחד מינה קא מיירו או כולהו מדרבנן או כולהו מדאורייתא וא"כ מכיון דאפי' לפי הנוסחא הזאת על כרחך אתה צריך לומר דהא דקאמר אין הכהנים רשאים להתחיל בברכה עד שיכלה דבור כהנים מפי הש"צ שרוצה לומר כשיתחיל קודם ברכת יברכך ברכת אשר קדשנו מעתה אי אפשר לומר דהא דכתב למטה ואומר להם כהנים והם עונים יברכך שתכף כשיאמר כהנים יענו הם יברכך כפי המובן מפשט המאמר שהרי על כרחם הוא שיתחילו קודם יברכך ברכת אשר קדשנו כדמוכחנא לעיל הילכך ע"כ לומר דהא דקאמר ואומר להם כהנים והם עונים ואומרים יברכך הכי פירושה שהש"צ אומר להם כהנים והם עונים ברכת יברכך עם תנאיה דהיינו כשיברכו תחלה ברכת אשר קדשנו קודם שיענו יברכך ולא חשש להזכירה מפני שאין מכוין עתה אלא שיודיע לנו שאם היו הכהנים יותר מאחד אינן רשאים להתחיל מעצמן ברכת יברכך עד שיקרא אותן הש"צ כהנים וכשיקרא אותן כהנים אז הן רשאין לענות יברכך אבל אם הם צריכים לברך קודם יברכך ברכת אשר קדשנו אם לאו הרי הוא סומך על מה שכתב למטה מזה וקודם שיחזיר פניו לברך את העם מברך אשר קדשנו וכן אם צריך להקרות להם שליח צבור כל מלה ומלה אם לאו הרי הוא סומך על מה דכתב למעלה וש"צ מקרא אותן מלה מלה אלא שכתב זה ג"כ פעם אחרת אחר והם עונים ואומרים יברכך ואמר והוא מקרא אותן מלה במלה כי פי' והם עונים יברכך ברכת יברכך תדע דהא כתב למעלה מזה ומתחילין יברכך