רבי אליהו מזרחי(רא"ם) ק

דאפילו בלא חבל סגי אלא דעובדא הכי הוה כדפרישית ולכן השמיט זה ג"כ מההיא עובדא דקולר של בני אדם וזה מבואר מאד אין צריך לפנים

ועל הספק הב' נראה לי דהא לא צריכא רבא דפשיטא שמעידים עליו ואפילו לאחר כמה ימים משטבע עד שהועלה לאויר העולם וכן נמי כשראה אותו מת מוטל על שפת הים אין לחוש שמא הועלה קודם שראה אותו יום או יומים או אפילו פורתא ושוב אין מעידים עליו אלא אנו תולים לומר שבאותו העת הועלה ומעידים עליו דהא בהדיא מסיק תלמודא דהא דקתני בפ' בתרא דיבמות אין מעידים לאחר שלשה ימים ה"מ ביבשה אבל במיא אפילו לאחר כמה ימים מ"ט מיא מצמת צמתי ופרש"י שהם צומתים צורת הפנים ואינם מניחים להתנפח ולהשתנות תדע דההוא גברא דשכיב בדגלת ואסקוה אגישרא דשבישתנא ואנסבא רבא לדביתהו אפומא דשושביניה לאחר ה' יומין ואע"פ שאומר שם התלמוד ה"מ היכא דכי אסקוה חזיוה לאלתר אבל אי אשתהי מתפח תפח שמשתנת מיד צורתו לאחר שהועלה מן המים ואפילו בשהות מעט וא"כ בנדון דידן שהגוי הזה לא מצאו אלא לאחר עשרה ימים משנטבע הוה לן למיחש דילמא קודם שמצא אותו כבר הועלה מן הים יום או יומים או אפילו פורתא ונשתנה צורתו ושוב אין מעידין עליו מ"מ כבר כתב רבינו תם בתשובה כפי מה שכתוב באור זרוע הגדול דהא דקתני במתניתין מעידים לאחר שלשה ימים לא קאי אאדם ידוע שהיה נכר בחייו למעידו דההיא אפילו לאחר מאה ימים נמי מהני כיון שיודעים שזהו אותו הידוע להם והביא ראיה מדברי רבי יהודאי גאון שכתב דבטביעות עין גמור שישנו ראשו ורובו שלם מעידים עליו אפי' לזמן מרובה וכן כתב הטור בהדיא שאפילו אם היה ביבשה אם אינו חבול בפניו מעידים עליו אפי' לאחר כמה ימים על ידי טביעות עינא של גופו וצורתו והוסיף לומר שאפילו אם היה חבול בפניו שאין מעידים עליו אלא עד שלשה ימים אם מצאוהו הרוג ומכירים אותו בטביעות עין ואינן יודעים מתי נהרג תולין לומר שנהרג תוך שלשה ימים ומעידים עליו ולא אמרינן שמא אחר שלשה ימים הוא ואין מעידים עליו ואם כן בנדון דידן שהיה אדם ידוע למעידים שהיה בכר להם בחייו והטירוהו בטביעות עין גמור שהיה כלו שלם בלתי שום חבול בפניו ובלתי שום חסרון באיבריו אפילו אם היה ידוע לנו שכבר הועלה מן המים קודם שמצא אותו יום או יומים מעידין עליו כ"ש כשלא ידעו מתי הועלה כמו בנדון דידן שבודאי אנו תולין לומר שעתה עתה הועלה ומעידים עליו ולא אמרינן שמא קודם לכן הועלה ושהה שם יום או יומים ואח"כ מצא אותו ואין מעידים עליו וקל להבין

ועל הספק השלישי נראה לי לפי עניות דעתי דבנדון דידן אפי' בטביעות עין לחוד סגי להתיר בו את האשה ואף ע"ג דלכאורה משמע דלרש"י ז"ל אין להתיר בה את האשה עד דאיכא סמנים בהדה כדאיתא בפ' האשה שלום דאיבעיא להו עד אחד במלחמה מהו טעמא דעד א' משום דמלתא דעבידא לאגלויי לא משקר והכא נמי לא משקר או דלמא טעמא דעד א' משום דאיהי גופה דייקא ומנסבא והכא לא דייקא משום דתרוייהו אמרי בדדמי תא שמע מעשה בשני תלמידי חכמים שהיו באים עם אבא יוסי בן סימטאי בספינה וטבעו והתיר ר' את נשותיהם על פי נשים והא מים דבמלחמה דמו דאיכא למימר בהו נמי בדדמי דומיא דמלחמה דדילמא טבעו מצד זה ועלו מצד זה דקא סלקא דעתין דבטבעו לחודיה העידו הנשים ומאה נשים כעד א' דמו וקתני השיא ר' את נשותיהם דמהדר תלמודא ותסברא דבטבעו לחודיה העידו אותן הנשים והא מים שאין להם סוף נינהו ומים שאין להם סוף אשתו אסורה ואפילו העידו בו אנשים כשרים כ"ש נשים והיאך התיר ר' את נשותיהם ע"פ עדות זו אלא על כרחך לומר כגון דקאמרי אסקינהו קמן וחזינהו לאלתר וקאמרי סמנין דלאו עלייהו סמכינן אלא אסמנין ופרש"י וקאמרי סימנין דאי לאו סימנין חיישינן דילמא אחרים נינהו לפי שהמים משנים צורת הפנים ואינם ניכרים כל כך ויש לחוש בה דילמא בדדמי הוא דקאמרי אלמא לרש"י ז"ל בטביעות עינא לחודא לא סגי [אלא אם יש] סמנין בהדייהו ואם כן קל וחומר ומה אם בישראל שהוא מכוין להעיד ואיכא למימר דאלמלא שהכיר בו יפה יפה לא היה מעיד עליה אמרת דלא מהימן עד דאיכא סימנין בהדי טביעא דעינא אבל בטבעא דעינא לחודיה לא בגוי דלא קמכוין להתיר שאם היה מכוין אין עדותו עדות מבעיא מיהו כי דיקינן בה שפיר לא קשיא ולא מידי דאיכא למימר דהא דלא סגי בטבעא דעינא לחודא עד דאיכא סימנים הני מילי באותן הנשים שראו אותם כשטבעו וכשחזרו וראו אותו שהועלה איכא למיחש בהו בדדמי שדרך הרואים את הנטבעים בעת שהם נטבעים ורואים אח"כ אנשים שהועלו חושבים שהם הם אותם שטבעו מפני שהמים משנים את הפנים ואינם נכרים כל כך ובדמיון מועט חושבים שהם הם אותם שראו שטבעו ושמא אחרים הם ואינם אותם שטבעו הילכך לבך לא סגי בלא סימנים ומשום הכי קאמר ואסקינהו לקמן וחזנהו לאלתר דהינו טבעא דעינא ואמרינן וקאמר נמי סימנים משום דבטבעא דעינא לחודיה לא מהימניה דאיכא למיחש בהו דלמא בדדמי הוא דקאמר אבל אם לא היו רואות אותן בעת שטבעו אלא שראו אנשים שהועלו מן הים והכירו אותם בטבעא דעינא דלא שייך התם בדדמי כיון שלא ראו אותם כשטבעו אלמלא שהכירו אותן יפה יפה לא היו מעידות עליהם הילכך בטבעא דעינא לחודא נמי סגי ואם כן בנדון דידן שלא ראה אותו כשטבע אלא שמצא אותו מת על שפת הים והכירו בטבעא דעינא דלא שייך התם בדדמי כיון שלא ראה אותו כשטבע אפי' בטבעא דעינא לחודיה סגי והכי מסתבר טפי שהרי אין הפרש בין אותו שנמצא מת ביבשה לאותו שנמצא מת על שפת הים לאחר שהועלה מן המים אלא שזה אין מעידים עליו אלא עד שלשה ימים וזה אפילו לאחר כמה ימים אבל לכל מלייהו זה וזה שוין וא"כ צריך לומר דכי היכי דסגי בטבעא דעינא לחודיה גבי אותו שנמצא ביבשה כדתנן במתניתין (הם) הכי נמי גבי אותו שנמצא על שפת הים לאחר שהועלה מן המים איכא למימר דסגי אפילו בטבעא דעינא לחודיה דאי לא תימא הכי קשיא מההוא עובדא דההוא גברא דטבע בדיגלא ואסקוה אגישרא דשבישתנא ואנסבא רבא לדביתהו אפומא דשושביניה לבתר חמשה