רא”ה כתובות פו

היא דר' שמעון בן יהודה ות"ק. וליכא למימר דדברי הכל מדרב ושמואל קאמרינן. דהא לעיל קאמר רבא האי לישנא ומותבינן לי' משום דהויא פלוגתא דר' שמעון בן יהודה ורבנן. ולא גרסי' נמי אינה צריכה הימנו גט. ולא גרסי' דברי הכל. חדא דלא מסתבר דאמרי שמעתא אליבא דר' שמעון בן יהודה דהוי יחידאה ודלא כרבנן דפליגי עלי'. ותו דהא רב כהנא משמי' דעולא קאמר המקדש על תנאי ובעל צריכה הימנו גט ובטעות אשה אחת גרידתא קאמר ממאי מדאמרינן דשמעתי' מפקא מדרב יהודה אמר שמואל משום ר' ישמעאל דאמר יש לך אחרת שאע"פ שלא נתפשה מותרת ואיזו זו שקידושי' קידושי טעות שאפילו בנה מירכב על כתפה ממאנת והולכת לה. ואם איתה דההיא בטעות אשה אחת כעין שתי נשים לא הוה מפקא מהך דאיכא לאוקומה להא דר' ישמעאל בטעות אשה אחת גרידתא. אלא וודאי אפי' בטעות אשה אחת הוא דאמרי' דצריכה גט ודמי' להא דר' אליעזר ודר' יוחנן לעיל דחד לישנא הוא. ואם כן קשיא דעולא אדעולא דהא עולא קאמ' הכא דאינה צריכה גט. ותו דלישנא דאידך דר' אמי לא שייך להאי גרסא דקאמר במקדש במלו' צריכה הימנו גט בהא הוא דלא טעי אבל בהנך טעי ואם איתה דגרסינן אינה צריכה גט למה לי לפרושי בדרב אמי טעמא דהנהו דלעיל מסתגי דקאמר צריכה הימנו גט דבהא וודאי לא טעי. ולא גרסינן נמי דברי הכל צריכה הימנו גט דהא וודאי ליתה דהא אפילו בטעות אשה אחת כעין שתי נשים קאמר שמואל אינה צריכה הימנו גט. אלא וודאי לא גרסי' אלא כדכתיבנ'. ומיהו צריכה גט דקאמר אכולה לא דמיא אהדדי דבמלוה ופחות משוה פרוטה הוי גט גמור דאורייתא. ועל תנאי הוו קידושין דרבנן וגט דרבנן. וכדאמרי' נמי באידך ולא היה כח ביד חכמים להוציאה בלא גט. והשתא אתיא שפיר הא דרב אמי דאתי לאיפלוגי ואמר המקדש בפחות משוה פרוטה ובעל צריכה הימנו גט בהא הוא דטעי. כלומר בהא הוא דמודה לי' משום דטעי. אבל בהנך לא מודה לי' דבהנך לא טעי. ומסתברא דר' אמי כי נקט מקדש בפחות משוה פרוטה הוא הדין למקדש במלו'. תדע דלאו דווקא האי בלחוד דהא איכא קידושי קטנ' נמי דקתני לי' בההיא מתניתא בהדי פחות משוה פרוטה ואמרינן בתרווייהו בעלו קנו. ולא נקט האי אלא לאפוקי קידושין על תנאי וכדפרי' דקידושי תנאי דלא טעי מידי בגופה שאני. והאי דנקט אבל בהנך משום דקידושי תנאי טובא גוונא הוי. ואי גרסינן אבל בהך כל דכן דאתיא שפיר. ולענין הלכתא ופסק' דשמעתא קיימא לן דאמר בטעות אשה אחת כעין שתי נשים שהיא צריכה גט גמור מן התורה וא"צ לומר קדשה סתם וכנסה סתם ובעל סתם. אבל טעו' אשה אחת גרידת' אסיקנ' דצריכ' גט. ומסתברא דגט מדרבנן הוא. וה"מ בשבעל. אבל קדש על תנאי וכנס סתם ועדאין לא בעל לא עשה ולא כלום ואינה צריכה גט. אבל קדשה סתם וכנסה סתם צריכ' גט מן ספק תורה, אבל קדשה סתם ועדאין לא כנסה אינה צריכה גט דוודאי לא סגיא דלא הויא מקח טעות. ומיהו הני מילי בטעות נדרים אבל בקידושין דעלמא צריכה גט גמור מן התורה. וכדרב דאמר אינ' צריכ' גט משני וכגון קידושין בפחות משוה פרוטה וקטנה והמקדש במלוה לפום מאי דפרישנ' לר' אמי דלא פליג אמלוה בכולהו היו קדושין גמורים וצריכה גט מן התורה

(ע"ב) תנו רבנן הלכה אצל חכמים והתירוה מקודשת אצל רופא וריפא אותה אינה מקודשת. ותמיהא מילתא אם כן כי לא הלכה נמי דלא מיקדש' היכי שרינן לה לאינסובי. ואמאי לא חיישינן דילמא תיזיל גבי חכם ומיפר לה נדר' וחיילי עלה קדושי ראשון למפרע ונמצאו בניה באין לידי ממזרות. ובירושלמי אמרינן עלה תרי לישני. דאיכא מאן דאמר דאע"ג דכי לא הלכה לחכם אינה מקודשת אפ"ה לא שרינן לה לאינסובי בלא גט. ואיכא מאן דאמר דשרינ' לה אלא שהיא תחוש לעצמה ומסתמא מתוך שהיא יודעת שאם תלך אצל חכם חלין עליה קידושי ראשון אף היא אינה נשאלת על נדרה. ולפום גמרא דלן דלא איירי בה משמע דלא חיישי' להכי דכיון דשרו לה בי דינא לאינסובי איפקיעו להו קידושי קמא ואפי' הלכה בתר הכי לחכם ומיפר לה נדרה תו לא חיילי עלה קידושי קמא. ואף על פי כן צריך לחוש לה

(דף ע"ה) אי הכי סיפא דקתני אבל הוא שהלך אצל חכם והתירו אצל רופא וריפא אותו מקודשת ליתני אינה מקודשת ולימא באדם חשוב עסקינן. אי הכי לאו דווקא דוודאי ה"ה נמי לדידן דבעינן טעמא מאי שנא איהו מינה דאלו בדידה אמרינן ברופא דאינ' מקודשת משום דאינה מתיר' אלא מכאן ולהבא ובדידי' אמרי' מקודשת הא דאמרי' כאן בזיטא שאינה עובר' אף על גב דקתני מומין אלו בין קבועין בין עוברין פי' עוברין שאינן באין אלא לפרקים ומיהו כשבאה לו זיעא זו אין בידו להעבירה

(ע"ב) טעמא דמייתי אב ראיה כו' עד תברא מי ששנה זו לא שנה זו ורישא ר' יהושע וה"ה לסיפא דעל האב להבי' ראיה. וסיפא רבן גמליאל וה"ה לרישא דעל הבעל להביא ראיה והאי דתנ' הכי ולא תנא איפכא לרבותא משום דאורחא דמילתא ומשום דמיתחזי מתני' דתיתי כינ' בחדא שיטתא. רבא אמר רישא כאן נמצאו וכאן היו וסיפ' כאן נמצאו וכאן היו פירשתיו בסנהדרין בס"ד. ומיהו הני מילי דלא איתרעי אבל איתרעי לא כדמוכח לעיל בראוה מעוברת. רבא אתי השתא לאוקמי' מתני' כולה בין לר' יהושע בין לרבן גמליאל והיינו דהקדים מעיקרא לפרושי דכי לא אזיל ר' יהושע בתר חזק' דגופא היכא דאיכא חזקה דממונא. אבל היכא דליכא חזקה דממונא אזיל בתר חזקה דגופ'. והיינו דמוקי' לה למתני' אליבא דתרווייהו לר' יהושע לענין גט דלענין כתובה אפי' אסיפא על האב להביא ראיה אלא כתובה וודאי לית לה ולא איירי במתני' אלא לענין גט וגבי איסורא וודאי כיון דליכא חזקה דממונא אזלינן בתר חזקה דגופ' והיינו דאמר כאן נמצאו וכאן היו. הילכך ברישא דאכתי איתה בבית אביה על האב להביא ראיה ואם לא הביא ראיה אינה צריכה גט וסיפא על הבעל להביא ראיה ואם לא הביא ראיה הרי היא צריכה גט. ואליבא דרבן גמליאל אתי' בין לענין גט בין לענין כתובה והיינו דברישא על האב להביא ראיה ואם לא הביא ראיה אינה צריכה גט ואין לה כתובה דאמרינן כאן נמצאו וכאן היו. ובסיפא על הבעל להביא ראיה ואם לא הביא ראיה צריכה גט ויש לה כתובה וזהו הפי' הנכון:

איתיב' אביי נכנס' לרשות הבעל כו' עד משום דאיכא תרתי חזקי חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וראה ונפייס הוא מאי אמרת אין אדם מפייס במומין הואי חדא במקום תרתי וחדא במקום תרתי לא אמרינן. קשיא לן לאידך גיסא נמי איכא תרתי חזקי חזקה כאן נמצאו וכאן היו וחזקה אין אדם מפיי' במומין. ויש לומ' דהני דאמרן עדיפא לן משום דאם תמצא לומר איכא לחזקה דהעמד הגוף על חזקתו בהא בלחוד סגיא לן דכיון דלא היו אלא ברשותו על כרחו שותה בעציצו. וה"ה נמי אם תמצא לומר דאיתה לאידך דחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו וראה וניפייס הוא בהא נמי סגיא לן דאפי' הוו בה מעיקרא לא איכפת לן כיון דראה. אבל באידך תרתי אפילו תימא דאית' לחזקה דכאן נמצאו וכאן היו לא סגיא לי' בהא דאיכא למימר אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו יראה וניפייס. ואפילו תימא דאין אדם מפייס במומין לא סגיא לי' נמי בהא בלחוד דאיכא למימר חזקה העמד הגוף על חזקתו ולא נולדו בה אלא אחר שכנסה לרשותו אלא בתרווייהו. ואם נפשך כלך לדרך אחרת דהשתא מקיימן תלת חזקי ולא סתרי' אלא חדא חזקה. דכי אמרי' חזקה העמד הגוף על חזקתו וחזקה אין אדם שותה בכוס אלא אם כן בדקו. מיקיימא נמי חזק' דאין אדם מפייס במומין דהא לא ניפייס בהן שבשעה שקדשה לא היו בה אלא שנולדו בה אחר כך. ולא סתרינן אלא חזקה דכאן נמצאו וכאן היו. אבל אלו אמרי' לאידך גיסא חזקה כאן נמצאו וכאן היו ואין אדם מפייס במומין. סתרי' לאידך תרתי דהעמד הגוף על חזקתו ואין אדם שותה בכוס אלא אם כן בודקו האי ראה וניפייס הוא. הילכך הני