רש"י על ראש השנה כז:

גמ' העמידו על גלדו - גלד דק:

מבפנים פסול - שהתקיעה בזהב:

אם קול חיצון שמע לא יצא - דאיכא מחיצות הפנימי מפסקת התקיעה:

ככתונא - כהפיכת חלוק לעשות פנימי חיצון:

שקיצר את הרחב - ברותחין:

והעברת - דרך העברתו כדרך שהאיל מעבירו בראשו בבהמה מחיים:

דיבק שברי שופרות כו': במינו כשר - אם אינו מעכב את התקיעה:

נסדק - כולו וכן נסדק לרחבו כל רחבו להקיפו:

אם נשתייר בו - מן מקום הסדק עד מקום הנחת פה שיעור תקיעה כשר חשיב ליה כמאן דאשתקיל כוליה והוה ליה ארוך וקצרו:

צרור - לשון יבש רו"ייש בלע"ז:

קדחו - נקבו וקס"ד נקב הנחת פה קאמר:

שקדחו בזכרותו - כשהוא מחובר בבהמה עצם בולט מן הראש ונכנס לתוכו ומוציאין אותו מתוכו וזה לא הוציאו אלא נקב את הזכרות:

אותן העומדין בבור יצאו - שהן קול השופר לעולם שמעו:

איכא דרמי להו מירמא - יש תלמידים שאין שונין להא דרב הונא בענין לא שנו לפרושי מתניתין אלא רמו מירמא מתניתין וברייתא אהדדי ועלה קאי רב הונא ומשני: