רש"י על ראש השנה כז.

ופיו מצופה זהב כו' במקום הנחת פה פסול - שהתקיעה בזהב ולא בשופר:

לכך מאריך בשופר - תירוצא הוא:

וממילא כו' - דמה לי סוף בלא תחילה ומה לי תחילה בלא סוף ומשום דבעי לאותובי אתרוייהו דייק הך דיוקא:

תקע בראשונה - בפשוטה שלפני התרועה:

ומשך בשניה כשתים - לפי שהיה צריך לתקוע כאן ב' תקיעות רצופות אחת לפשוטה לאחריה דמלכיות ואחת לפשוטה לפניה דזכרונות:

בור ודות - חדא נינהו אלא שהבור בחפירה והדות בבניין על הקרקע צישטרנ"א בלע"ז:

פיטס - חבית גדולה פונטי"ן בלע"ז:

מחד גברא - דומיא דזכור ושמור:

הא לא דמיא - הא מילתא דשופר לא דמיא אלא לסיפא:

י' קורין - וי' קולות יש כאן שאי אפשר להם לצמצם דיבורם בתיבה אחת שלא יהא אחד לאחור ואחד לפנים:

דחביבה עליה - חדשה היא לו:

התורה חסה - דכתיב (ויקרא י״ד:ל״ו) וצוה הכהן ופנו את הבית שלא יטמאו כלי חרס שבתוכו שאין להם טהרה במקוה:

למיעבד עובדא - בחצוצרות ושופר:

מקום שיש שופר - כגון ר"ה ויובל:

מקום שיש חצוצרות - כגון תעניות:

וכך הנהיג - כמשנתינו שופר וחצוצרות:

בשערי מזרח ובהר הבית - חדא מילתא היא בשערי מזרח בהר הבית וי"א בשערי מזרח בעזרת נשים:

מתני' שופר שנסדק ודבקו - בדבק שקורין גלו"ד:

פסול - דהוה ליה כשני שופרות: