רש"י על משלי ח

הלא חכמה תקרא. הלא התורה מכרזת אליכם דברים האמורים למטה בענין:

לפי קרת. תקרה הנתונה על השער ויושבים עליה:

תרונה. תזעקנה ומה היא אומרת אליכם אישים אקרא :

שמעו כי נגידים אדבר. דברי נגידות וחשיבות:

נפתל ועקש. עקמומיות:

מחרוץ. ממיני הזהב הוא:

מפנינים. מרגליות:

לא ישוו בה. לא ידמו לשויה:

שכנתי ערמה. אצל ערמה, שכיון שלמד אדם תורה נכנס בו ערמימות של כל דבר:

יראת ה' שנאת רע. זהו המוסר שהחכמה מכרזת לבריות:

בי מלכים ימלוכו. שהדינים והמשפטים אני מלמדם:

אהב. כמו אאהב:

אהבי. אהביה כתיב אמר הקב"ה אני אהביה של תורה אהב זו שמעתי מרבי אהרן בשם רבי נתן:

ימצאנני. נו"ן יתירה חמשים שערי בינה אמציאנו:

להנחיל אוהבי יש. יש אתי נחלה רבה:

ראשית דרכו. קודם בריאתו של עולם:

נסכתי מראש. ל' נסיכי בני אדם (יחזקאל לה):

חוללתי. נבראתי:

בטרם הרים הטבעו. בתוך המים:

ארץ וחוצות. ארץ ישראל ושאר ארצות:

וראש עפרות תבל. אדם הראשון:

בחקו חוג על פני תהום. כשרקע חוג הארץ על המים, חוק גבול בל יעבור:

חוג. לשון הקף כמו ובמחוגה יתארהו (ישעיה מד) קונפא"ש בלעז:

בעזוז. כשהגביר מעיינות תהום:

בשומו לים חוקו. וגזר על ים סוף כשבראו על מנת להבקע לפני משה:

בחקו מוסדי ארץ. בחיקתו, מל' חקו כמו על כפים חקתיך (שם מט) וכן ומחיק הארץ (יחזקאל מג):

אמון. גדילה אצלו ל' האמונים עלי תולע (איכה ד׳:ה׳):

יום יום. אלפים שנה:

משחקת בתבל ארצו. כל דורות הרשעים שהיו מאדם ועד נח ומנח ועד אברהם הייתי משחקת עליהם:

ושעשועי. צפיתי עד בא דור המדבר ויקבלוני:

ועתה בנים שמעו לי:

ואל תפרעו. ואל תבטלו מוסרי:

לשקוד. לשמור:

על דלתותי. להכנס ראשון לבית המדרש ולבית הכנסת ולצאת אחרון: