רש"י על משלי ז

בני שמור אמרי ומצותי:

ותורתי כאישון עיניך. שחור של עין שהוא דומה לחשך כמו אישון לילה:

(אחותי את. קרבנה אליך):

ומודע. קרוב כמו בועז מודעתנו קרובנו (רות ג) כלומר קרבנה אצלך תמיד:

אבינה. הבחנתי וראיתי:

אצל פנה. פנה של זונה ועבודת גילולים:

והנה אשה. כמשמעה, ד"א אחד מן אפיקורסים:

שית זונה. כמו שתותיהם (שמואל ב' י') כלומר ערות זונה:

ונצורת לב. כמו עיר נצורה (ישעיה א) המוקפת כרכום וכן לבה של זו מזקפת זימה אולת:

וסוררת. סרה מן הדרך:

זבחי שלמים עלי. כלומר סעודה גדולה הכינותי כי היום הקרבתי נדרי ושלמי:

ואמצאך. כדי שאמצאך:

מרבדים. בגדי חופש ונוי ודוגמתו בסוף הספר שנאמר מרבדים עשתה לה:

רבדתי ערשי. קשטתי:

חטובות אטון מצרים. מהוללות בגדי כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים ששם הפשתן מצוי כדכתב בספר (ישעיהו י״ט:ט׳) ובושו עובדי פשתים. אטון תרגום מיתריהם אטוניהון:

נפתי משכבי. הנפתי הריח כמניף בסודר בבית הבושם להביא הריח מלמעלה למטה, ודונש פי' לשון קטור ואמר שאין לו דמיון:

כי אין האיש בביתו. ראיתם שסילק הקב"ה שכינתו וכל טוב נתן לעו"ג:

צרור הכסף. הטובים שבהם הרג:

ליום הכסא. לזמן המועד הקבוע וכן בכסה ליום חגנו (תהילים פ״א:ד׳):

הטתו. לאותו חסר לב אליה:

ברוב לקחה. שהיא למודה להרגיל בכך אנשים:

בחלק שפתיה. בדבור חלקלק תדיחנו מן הדרך:

וכעכס. זה ארס נחש:

אל מוסר אויל. כנחש הממהר לרוץ בשליחות הקב"ה ליסר האויל המחויב למקום ב"ה כן זה רץ אחריה עד שנכשל בה ויפלח חצה את כבדו:

כמהר צפור. לרוץ אל הפח ואינו יודע כי הפח נפרש שם בנפשו של צפור:

ועתה בנים שמעו לי וגו':