רש"י על נחמיה ט

ואדמה עליהם. העלו עפר על ראשם:

מכל בני נכר. ומנשיהם של העכו"ם כמו שנאמר למעלה:

על מעלה הלוים. מעלות היו שם שהלוים עומדים שם עליהם בשעה שאמרו שירה:

מן העולם ועד העולם. מתחלת העולם ועד תכליתו יהי ברוך:

ויברכו שם כבודך. עכשיו דברו הלוים כלפי שכינה בתפלה ויברכו שם כבודך כי הוא גדול ומרומם על כל ברכה ותהלה כי כל הברכות ותהלות שלו הם ד"א ומרומם על כל ברכה ותהלה שאין בריה יכולה לברכו ולהללו כפי גדלו ורוממותו שהוא מרומם ונשא יותר מה שאין הפה יכולה לדבר:

ושמת. טעמו למעלה בשי"ן לפי שמשמעותו בלשון עבר:

וכרות עמו. לשון פעול:

כי הזידו. כי הרשיעו עליהם כמו כי בדבר אשר זדו עליהם (שמות י״ח:י״א):

שם. רצון בלע"ז:

יומם. בכל יום ויום:

ודבר. כמו ולדבר כמו שנאמר מן השמים השמיעך את קולו ליסרך (דברים ד׳:ל״ו):

לרעבם. מן רעב יאמר לרעבם כמו מן צמא לצמאם:

אשר נשאת את ידך. בשבועה כמו אשר נשאתי את ידי לתת אותה (שמות ו׳:ח׳):

במרים. בשביל מרי שלהם:

בהדרך. כמו בדרך:

לפאה. כמו להיות לצד זוית אחת מוחלקים בלי להתערב עם גויי הארצות:

ותכנע. והכנעת:

ואתה משמים תשמע. היית שומע:

ותמשוך עליהם. משכת עליהם רחמים שלא להשחיתם:

על כל הבא. על כל מעשה יסוריך הרעים אשר באו עלינו:

הנה אנחנו עבדים עליה. שאנחנו מעלים מס לכל העכו"ם:

ותבואתה. של ארץ ישראל:

מרבה. מעדני מאכלים למלכי העכו"ם:

אשר נתתה עלינו. שהם מושלים בנו: