רש"י על כתובות עא:

בבגדי צבעונים - גנאי ובזיון הוא לה ומתגנה עליו:

הכא במאי עסקינן - קישוט דמתני' דהכא:

בדברים שבינו לבינה - סם המשיר את השער:

בעפר פיר - בעפר חור שהוא גדל שם כלומר בדבר שהוא רגיל בו בקי הוא להשמר שאינו מזיקו:

פיר - כמו פירא דכוורי (לקמן כתובות דף עט.) גומא:

אלא הכא במאי עסקינן דתלינהו לקישוטיה בתשמיש - ומשום הכי מצי מיפר דדלמא מתקשטת ומיתסרא הנאת תשמישו עליה:

כופה ומשמשתו - שאינה יכולה לאסור עצמה עליו אבל יכולה לאוסרו עליה שתהא היא מודרת ולא הוא כגון הנאת תשמישו עליה דצריך הוא להפר שלא יאכילנה דבר האסור לה:

ולא תתקשט ולא תאסר - לר' יוסי כיון דאמר אין אלו נדרי עינוי נפש היאך יכול להפר ואי משום דתלינהו בתשמיש לא תתקשט ולא תיאסר:

א"כ קרו לה מנוולת - וכי מבזו מקשטא אישתכח דנדר זה אוסרה עליו לפיכך יכול להפר משום דברים שבינו לבינה:

ותתקשט ותאסר אי לבית שמאי - אמאי יוציא לאלתר ויתן כתובה ותתקשט ותאסר והות ליה כמדיר את אשתו מתשמיש המטה ותנן בפרק אף על פי לבית שמאי שתי שבתות ולבית הלל שבת אחת:

הני מילי - שיש לו זמן שמא ימצא פתח לנדרו היכא דאדרה איהו:

אבל היכא דנדרה איהי ואישתיק - ולא היפר אינה יכולה לגור אצלו כלל ואפי' עד שתאסר ע"י קישוט דסברה מיסנא סני לי:

וכמה קצבה - כלומר אם נתן קצבה עד כמה לא כייפינן ליה להוציא:

נהנית מריח קשוטיה - שנתקשטה לפני הנדר:

מתני' כשהן בעיר אחרת - דרך בתם ללכת אצלם ברגלים:

רגל אחד - מציא מוקמא אנפשה שלשה לא מציא מוקמא ובגמרא פריך הא שנים מאי:

שנועל בפניה - בגמ' מפרש:

מחמת דבר אחר - בגמרא מפרש:

שתאמרי לפלוני - בגמרא מפרש:

שתהא ממלאה ומערה - בגמרא מפרש:

גמ' סיפא - דקתני שלשה יוציא הא שנים יקיים אתאן לכהנת:

רדופה - לילך לבית אביה תמיד שנים יוציא שאינה רדופה שנים יקיים:

דכתיב לא גרסי':

אישי - לשון אישות ונישואין:

ככלה בבית חמיה - שכבר ניסת וגס לבה בבעלה ואינה בושה הימנו: