רש"י על כתובות ס:

עד עשרים וארבעה חדש - שמא תתעבר ותצטרך לגמול את בנה ובעל זה אינו אביו שיקנה לו ביצים וחלב:

שמונה עשר חדש - דיו לתינוק לינק בכך:

אפקירותא - חוצפא:

דלא מיסתייעא מילתא - שיורה כהלכה:

נתנה בנה למינקת - זו שמת בעלה או גמלתו בתוך זמנו או מת:

לבי ריש גלותא - אלמנות שהיו בהן מניקות ונתנו בניהם למניקה והתירום לינשא:

דלא הדרי בהו - מניקה שפסקה להניק בניהם יראה לחזור בה לפי שבני אדם מאוימים הם אבל באינשי אחריני דלמא הדרא בה המניקה וחוזר הבן אצל האם ומסתכן:

לא תסברוה מהא - אי לא אמרה לכו סבתא משמי' דר"נ לא הייתם יודעים ללמוד מתוך משנה זו שאסור:

הרי שהיתה רדופה - רוב ימיה להיות בבית אביה כו' כל אלו אין דרכן להתעבר:

שאינה ראויה לילד - שנעקר בית הריון שלה:

בגזירותיו - בכל מקום שהוא מחמיר מדרבנן אלמא אע"ג דאין כאן להבחין בין זרעו של ראשון לשל שני דהא לא מיעברא לא פלוג רבנן בתקנת גזירות שלהם בין אשה לאשה וגזרו סתם שתמתין כל אשה שלשה חדשים והכי נמי לא פלוג רבנן במינקת שמת בעלה בין שהיא מניקתו בין שאינה מניקתו:

גמלתו אסור - שגמלתו מחמת שרוצה לינשא:

פסקה קימעא - פסקו ליתן לה מזונות מועטים:

אוכלת הרבה - משלה כדי שיהיה לה חלב הרבה ולא תמיתנו:

כשות - הומלו"ן:

חזיז - עשבים של זרע תבואה:

חבושא - קורציי"ה:

קורא - רך הגדל בדקל מה שנוסף על הענף בשנה זו:

כופרא - תמרים בקטנותן:

כמכא - כותח:

והרסנא - דגים מטוגנין בקמח וציר ושומן שלהן:

מינייהו פסקי חלבא - יש בדברים הללו שפוסקין חלב האשה ויש בהן שאין מפסיקין אלא עוכרין:

בני נכפי - ולדות שמתעברות שם נופלים מחולי שמו פישיאו"ן:

שמוטי - ארוכי צואר והוא מום:

גירדני - פי' אדם שנמרט שערות ראשו או בעל גרב:

זלזלני - רעבתנין:

דולפני - עיניהם זולפות מים תמיד:

מוניני - הורגלה לאכול דגים קטנים:

מציצי עינא - עיניו פורחות ונעות תמיד:

גרגושתא - אדמה ארזילא"ה בלע"ז: