רש"י על כתובות ס.

עד כמה - כמה חדשים אית לן למימר שיודע להכירה מלינק מאשה אחרת:

כל חד לפום חורפיה - יש תינוק חריף ומכירה בחמשים יום ויש שאינו מכירה עד שלשה חדשים:

כל זמן שמכירה - אין שיעור לדבר אלא בבדיקה הדבר תלוי אם אנו רואים שמכירה כופה ומניקתו בשכר [ואפי' גירשה]:

ההיא דאתאי - גרושה ולא היתה רוצה להניק:

זיל בדקה - אם מכירה:

אותבה בדרא דנשי - הושיבה בשורה של נשים:

מסוי - מביט:

נטוף עיניך - זקוף עיניך כמו דשפיל ואזיל בר אווזא ועינוהי מטייפי דב"ק (דף צב:):

דרי בריך - שאי בניך:

כיונק שקץ - כאילו יונק דבר משוקץ:

חלב מהלכי שתים - חלב של אשה המהלכת בשתי רגלים:

טמא - אסור:

שהקלת במגעה - שאינה מטמאה מחיים:

החמרת בחלבה - כדאמרינן בבכורות (דף ו:) גמל גמל שני פעמים חד לאסור חלבו:

אדם שהחמרת במגעו - נדה:

הוא טמא - מחד קרא נפקא ליה ל"א זה זה טמא כו' דכתיב ברישיה דקרא אך את זה לא תאכלו זה מיעוטא הוא:

שאינו שוה בכל - שהרי בטהורה טהור:

ואמר רב ששת גרסי':

אפי' מצות פרישה - מדרבנן:

אין בו - דמדאורייתא שרי ורבנן נמי לא גזור ביה דאמרי' חלב מהלכי שתים טהור:

הא דפריש - הא דקתני מותר כשפירש מדדי האשה לכלי והיונק מן הדד כיונק שקץ מדרבנן:

וחילופא בדם - דמדפריש אסור מדרבנן דמיחלף בדם בהמה ואתי למימר דם בהמה אכל:

דם שעל גבי ככר - כגון שנשכו וניכר בו דם השינים:

גוררו - לדם:

מוצצו - דהא ליכא דחזי ליה:

גונח - המיילל מכאב לבו פליינדרי"א:

יונק חלב - משום רפואה ורפואתו חלב עז:

מפרק - הנותק דבר ממקום שגדל בו ולא מן המחובר אלא מן התלוש ותולדה דדש הוא שמפרק תבואה מקשיה (שבת דף עג:):

כלאחר יד - שאין דרך בני אדם לינק אלא לחלוב ביד:

ובמקום צערא - שמצטער מכאבו:

צנור - המקלח מים מן הגג:

קשקשים - קשים ועשבים שסותמים ומעכבים את קלוחו ומימיו יוצאים ומתפשטים לגג ודולפין לבית:

כלאחר יד - ע"י שינוי ברגלו ומשום דאמר רב יוסף הלכה בכולהו נקט לה הכא:

וכמה - היא פרישה:

איכא דאמרי תני רב יהודה - מתניתא ולא שמעתא:

בתוך עשרים וארבעה חדש - שנולד בנה: