רש"י על כתובות מ.

להא מילתא - שיהיה מפתה נושא על כרחו:

עשה - לו תהיה לאשה:

ונדחה את לא תעשה - דאינה ראויה לבא בישראל כגון ממזרת:

מי איתיה לעשה כלל - השתא נמי מלמדין אותה לומר איני רוצה:

מתני' יתומה שנתארסה ונתגרשה האונס חייב והמפתה פטור - דכיון דיתומה היא וקנס שלה היא ואחילתיה דמדעתה נתפתתה לו פטור ובגמרא מפרש דנתארסה ונתגרשה מילתא אחריתי היא ולא איתומה קאי:

גמ' בשיטת ר"ע רבו אמרה - דאמר במתני' נערה שנתארסה ונתגרשה קנסה לעצמה והך נתארסה ונתגרשה דר' אלעזר כשאביה קיים וקרי לה יתומה משום דפקע זכות אב מינה לגבי קנסא:

ממאי - דכר"ע סבירא ליה:

מדקתני אונס חייב ומפתה פטור - אלמא יש לה קנס ולעצמה הלכך מפתה פטור דמדעתה עבד ואונס חייב ואפילו אביה קיים דאי יתומה כדקתני פשיטא דמפתה פטור אלא הא קמ"ל כו':

יתומה פשיטא - מסקנא דמילתא דר' יוחנן היא:

טובינא דחכימי - מאושר שבחכמים אשרי מתרגמינן טובאי. ר' אלעזר הוא ר' אלעזר בן שמוע ותלמידו של ר"ע היה כדאמרינן ביבמות בהבא על יבמתו (יבמות דף סב:) והיה העולם שמם עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום ושנה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ור"ש ורבי אלעזר בן שמוע:

מתני' הכל לפי המבייש - אדם בינוני המבייש בושתו קשה מאדם זולל ומאדם חשוב:

והמתבייש - לפי חשיבותו בושתו:

כאילו היא שפחה - בגמרא מפרש מאי גריעותא מחמת בעילה:

גמ' יאמרו כו' - והיכן הוא חילוק שביניהן אצל בושת הלכך יהיב בושת:

גבי עבד - שנגחו שור שנתנה תורה קצבה ל' שקלים: