רש"י על שופטים ח

מה עשיתי עתה ככם. מה חשוב מה שעשיתי בתחילתו, כמה שעשיתם אתם בסוף:

הלא טוב עללות. שבאו לידכם בסוף מתחלת הבציר שבצרנו אני ומשפחתי, שהרי בידכם נתן ה' את המלכים:

ומה יכלתי. לעשות שיהא חשוב כמעשה שלכם:

עבר הוא ושלש מאות האיש. עוברים את הירדן אחרי זבח וצלמונע שעברו את הירדן תחלה, והיו משחיתים מעבר לירדן את ארץ ראובן וגד ומנשה, ועבר שם כדי לנקום אף בהם:

לאנשי סכות. ישראל היו:

הכף זבח וצלמנע בידך. שאתה מתפאר שהצלתנו מיד מדין:

הברקנים. רונצי"ש בלע"ז:

בקרקר. שם מקום:

דרך השכוני באהלים. דרך ארץ קדר וערב השוכנים במדבר באהליהם, שרועים מקנה תמיד ואין דרים בבתים:

מקדם לנבח ויגבהה. שהם ערי ישראל, ולא רצה לילך שם אלא דרך עקלתון, כדי שלא ירגישו בהם, ויהומם פתאום:

מלמעלה החרס. עד שלא שקעה השמש, בעוד החמה נראית גבוה:

וידע בהם. (תרגום:) ותבר בהון:

אחד כתאר בני המלך. יונתן תרגם: אחד היה בהם שתוארו כתואר בני המלך. ויש לפותרו: כמוך כמוהם, תואר אחד לכם, כי כתואר בני מלכים היו:

ולא שלף הנער חרבו. להורגם, שהיה ירא מהם:

השהרנים. לוינ"ש בלע"ז, של זהב:

השהרנים והנטפות. (תרגום:) ענקיא וכלילא:

ויעש אותו גדעון לאפוד. להיות לזכרון על תשועה גדולה, לראות כמה היה חילם כבד שבנזמי חשוביהם היה כל הזהב הזה:

ויזנו כל ישראל אחריו. לאחר מיתת גדעון:

בעל ברית. כך שמו:

ולא עשו חסד וגו'. שהרגו את בניו, כמו שכתוב בענין (להלן ט ה):