רש"י על איוב י

נקטה נפשי. נפשי מתקוטטת על שאני חי והוא לשון ונקוטות' בפניכם (יחזקאל כ):

אעזבה עלי שיחי. צרתי לזעוק ולקבול ולא אוכל לשבחו ולהבליגו:

הטוב. בתמיה כי תעשוק ותגזול מן הצדיק את צדקו ועל עצת רשעים ומקניטים הופעת זיוך להראות להם פנים שוחקו':

הכימי אנוש ימיך. להתגרות בו ולרדוף:

על דעתך. יודע אתה:

עצבוני. עשאוני, עצב דפוס כמו אין מעצבין את הקטן במסכת שבת (דף קמו) ועתה חיילותיך יחד סביב:

ותבלעני. הם התולעים:

תשיבני. לבסוף:

כחלב תתיכני. כטיפת תולדותי:

ופקודתך. פקודת משמרתך שמניתה לי שומרים:

שמרה רוחי. בבטן אמי, ואחר כך:

ואלה צפנת בלבבך. לבלעני כאילו אין (אתה) זוכרם:

ידעתי כי זאת עמך. הכל כמפורש ולא שכחת:

אם חטאתי ושמרתני. נתת עיניך בי מלהעלים ולעבור על מדתיך (ומעתה) ומעוני אין אתה מנקני אלא על הכל אתה פורע:

שבע קלון. אני:

וראה עניי. אין זה ציווי אלא שם דבר ראה עניי בדנ"ץ בלע"ז שכל שעה אני רואהו כמו שאתה אומר ושבע ימים (לקמן בסוף) כמו ושבע ימים (בקמץ תחת שי"ן) כן תאמר וראה כמו ורואה עניי:

ויגאה כשחל תצודני. ויגדל בעיניך להיות לך למשא ולפח נפש את אשר כשחל תצודני אשר תפרוש לי מצודה כאילו אני גבור כשחל:

ותשוב. מיום אל יום:

תתפלא בי. לדקדק ולהפליא במשפט ל' כי יפליא (במדבר ו):

עדיך. להעיד על חליפת החלאים ומכאובים:

וצבא עמי. זמנים קצובים ליסורי אלו משמשים (צבא א') וחוזרים ומתחלפים שנויים משונים מאלה ומשמשין זמן אחר:

אגוע ועין לא תראני. הלואי אגוע מרחם:

אובל. הלוואי הייתי מובל:

ושית ממני. תשית עצמך ממני ומעלי כמו (ישעיה סה) קרב אליך קרב לעצמך ורחק ממני:

בטרם אלך. בעודני חי ולא הגיע עת מותי הנח לי וארגיע:

עיפתה. שם דבר חשיכה כמו שחר ועפה:

צלמות. היא ולא סדרים בה (שאין שם סדרי אדם כלומר מנהגים שאין שם יישוב ואור שלה כמו אופל הוא):

ותופע כמו אופל. מקום מופע שבה כמו אופל הוא: