רש"י על ישעיהו נו

יעשה זאת. שומר שבת וגו':

הבדל יבדילני ה' מעל עמו. למה אתגייר הלא הקב"ה יבדילני מעל עמו כשישלם שכרם:

ואל יאמר הסריס. למה איטיב דרכי ומעללי הן אני כעץ יבש מאין זכרון:

ומחזיקים. אוחזים:

לכל העמים. ולא לישראל לבדם כי אף לגרים:

עוד אקבץ עליו. מן האומות שיתגיירו ונלוו עליהם:

לנקבציו. נוספים על קבוצי ישראל:

כל חיתו שדי. כל גירי האומות אתיו והתקרבו אלי ותאכלו את כל חיתו ביער את גבורי האומות שאמצו את לבם מלהתגייר:

חיתו שדי. חית השדה אין כחה רב כחית היער חית השדה חלשה ותשות כח מחית היער ועל שאמר עוד אקבץ עליו אמר המקרא הזה:

צופיו עורים כולם. לפי שאמר דרשו ה' וכל הענין והם אינם שומעי' חוזר ואומר הנה הנביאים צועקים להם ומכריזים על התשובה ותיטיב להם והרי פרנסיהם כעורים כולם ואינם רואין את הנולדות כצופה המופקד לראות את החרב בא להזהיר את העם והוא עור מלראות את החרב באה ואלם מלהזהיר את העם ככלב שמינוהו לשמור הבית והוא אלם מלבנות כך פרנסי ישראל אינם מזהירין אותם לחזור למוטב:

הוזים שוכבים. פי' דונש נרדמים שוכבין ויונתן תירגם ניימין שכבין ואין לו דמיון:

והכלבים עזי נפש. רוצים למלאות כריסם (אינגר"ש בלע"ז):

והמה רועים. כמו שהכלבים לא ידעו שבעה כן הרועים לא ידעו הבין מה יהיה באחרית הימים:

כולם. לדרך הנייתם פנו איש לבצעו לגזול את שאר העם שהם ממונים עליהם:

מקצהו. כמו (בראשית י״ט:ד׳) כל העם מקצה מקצה מניינם ועד קצהו כולם נוהגי' כן:

אתיו אקחה יין. כך היו אומרים זה לזה:

והיה כזה יום מחר. במאכל ובמשתה: