רש"י על ישעיהו נז

הצדיק אבד. כגון יאשיהו:

ואין איש שם על לב. למה נסתלק:

באין מבין. אין בנותרים מבין מה ראה הקב"ה לסלקו:

כי מפני הרעה. העתידה לבא אל הדור נאסף הצדיק:

יבא שלום. כי כן אמר הקב"ה יבא הצדיק הזה אל אבותיו בשלום ואל יראה ברעה:

ינוחו על משכבותם. בהיות הרעה זה שהיה הולך נכוחו ביושרו כמו עשות נכוחה (עמוס ג):

ואתם קרבו הנה. הנותרים משנסתלקו הצדיקים ותקבלו פורענותיכם:

בני עוננה. בני כשפים:

זרע מנאף. שהזכר מנאף:

ותזנה. הנקבה:

על מי תתענגו. מאחר ששבתם מאחרי על מי תשענו להתענג בטובה אילו זכיתם אז תתענגו על ה' אבל עכשיו על מי תתענגו:

על מי תרחיבו פה. כשאתם מתעתעים ומלעיבים בנביאיו:

הנחמים באלים. המתחממין בש"ז תחת אלה ואלון:

שוחטי הילדים. לקרבן עכו"ם:

סעיפי. נקרת הצורים וכן (שופטים ט״ו:י״א) אל סעיף סלע:

בחלקי נחל. אבנים אשר בנחל:

חלקך. בהם ירגמו אותך:

הם הם גורלך. להתעצב בהם למה כי גם להם שפכת נסך:

העל אלה אנחם. מלהרע לך:

שמת משכבך. משכב ניאופך לעכו"ם על ההרים הרמי':

ואחר הדלת והמזוזה שמת זכרונך. למי שהוא מדמה אותה לאשה מנאפ' אשר נואפי' צופים וממתינים לפני פתח ביתה והיא לבה וזכרונה אל הדלת והמזוזה איך תפתח ותצא אליהם:

כי מאתי גלית ותעלי. אצלי היית שוכבת וגלית הכיסוי שהיו מכוסי' יחד ותעלי מאצלי:

הרחבת משכבך. לקבל בו נואפי' הרבה:

ותכרת לך. ברית מהם:

אהבת משכבם. כשחזית לך יד ומקום להראות להם אהבתך:

יד. אייש"י בלע"ז וכן ראו חלקת יואב אל ידי (ש"ב יד):

ותשורי למלך בשמן. ואני מתחלה גדלתיך והיית מקבלת פני מלכך בכל מיני תפנוקים, ותשורי לשון ראיית פנים כמו אשורנו ולא קרוב (במדבר כ״ד:י״ז) וכן (שמואל א ט׳:ז׳) ותשורה אין להביא דורון של הקבלת פנים:

ותשלחי ציריך. שלוחייך למרחוק לגבות מס ממלכי האומות:

ותשפילי. את חזקי האומות עד שאול כן תרגמו יונתן:

ברוב דרכך יגעת. נתעסקת בצרכייך למלאות תאותך להרבות הונך:

לא אמרת נואש. אתייאש מאלו ולא אחיש עוד לעסוק בהן כי בתורה ובמצות אתן לב:

חית ידך מצאת. צורך ידך מצאת הצלחת במעשיך:

על כן לא חלית. לא נחלה לבך לדאג על עבודתי לעסוק בתורה חית. לשון ערבי הוא צורך:

ואת מי דאגת. ממי נתייראת:

כי תכזבי. כי פסקת לך מעבודתי וכזבת בי כמו לא יכזבו מימיו (לקמן נח) כל האדם כוזב (תהילים קט״ז:י״א) פליינצ"א בלע"ז וכן כל לשון כזב מי שבוטחין עליו והוא כוזב ובוגד:

הלא אני מחשה. שהחשתי על כמה פשעים שפשעת בי:

אני אגיד צדקתך. אני תמיד מגיד לך דברים שאם תעשי אותם תצדקי:

ואת מעשיך. שאתה עושה שלא ברצוני לא יועילוך בעת רעתך:

בזעקך יצילוך קבוציך. יקומו נא קבוצו' אלילי' ופסילים ומכחישי תורה אשר קבצת ויצילוך בזעקך מצרתך הלא את כולם ישא רוח ולא יוכלו להציל:

ואמר סלו סלו. כה אמר הנביא בשמי לעמי כבשו מסילה סלולה פנו יצר הרע מדרכיכם:

הרימו מכשול. סלקו האבנים שאתם נכשלי' רגליכ' בהם הם הירהורי רשע:

מרום וקדוש. אני שוכן ומשם אני עם דכא ושפל רוח שאני מרכין שכינתי עליו:

שפלים. נדכאים סובלי עוני וחליים:

כי לא לעולם אריב. אם אביא יסורין על האדם אין תחרותי עליו לאורך ימים ולא קצפי לנצח:

כי רוח מלפני יעטוף. כאשר רוח האד' שהוא מלפני שניתן בו מאתי יעטוף יודה ויכנע על מעלו כמו (איכה ב׳:י״ט) העטופים ברעב, בעטף עולל (שם) והנשמו' שאני עשיתי:

כי רוח מלפני. כי זה משמש בלשון כאשר כמו כי תראה כי תבא כלומר כשרוחו נעטפת והוא נכנע אני מבטל ריבי וקצפי מעליו:

בעון בצעו. גזלתו:

קצפתי. תחלה ואכהו הסתר פני תמיד מצרתו ואקצוף ועל כי הולך שובב בדרך לבו וסרס את המקרא וכן פירושו בעון בצעו וילך שובב בדרכי לבו קצפתי ואכהו:

דרכיו ראיתי. כשהוא נכנע מלפני שבאתהו צרה:

וארפאהו ואנחהו. אוליכו בדרך מרפא, או ואנחהו ל' הנחה ומרגוע:

לו ולאבליו. למצטערים עליו:

בורא ניב שפתים. בורא אני לו ניב שפתים חדש כלפי שבאתהו צרה עד עתה והכל קראו עליו תגר יקראו לו שלום שלום:

לרחוק ולקרוב. שניהם שוין מי שנתיישן והורגל בתורתי ועבודתי מנעוריו ומי שנתקרב עתה מקרוב לשוב מדרכו הרעה אמר ה' ורפאתיו מחליו ומחטאיו:

והרשעים. שאין נותנין לב לשוב:

כים נגרש. הים הזה גליו מתגאים לרום למעלה ולצאת חוץ לגבול החול אשר שמתי גבול לים וכשמגיע שם הוא נשבר על כורחו וכל זה גל חבירו רואה ואינו חוזר בו כך הרשע רואה את חברו לוקה ברשעו ואינו חוזר בו ומה הים רפשו וסריותו על פיו כך הרשעים סריותם בפיהם כגון פרעה אמר מי ה' (שמות ה׳:ב׳) סנחרב אמר מי בכל אלהי הארצות (ישעיהו ל״ו:כ׳) נבוכדנצר אמר (שם יד) אדמה לעליון:

כים נגרש. כים אשר נגרש שגורש כל היום רפש וטיט:

אין שלום. כלפי שאמר לצדיקים ולבעלי תשובה שלום שלום לרחוק וגו' חזר ואמר אין שלום לרשעים: