רש"י על ישעיהו נה

הוי כל צמא. הוי זה ל' קריאה וזימון וקיבוץ הוא ויש הרבה במקרא (זכריה ב) הוי הוי ונוסו מארץ צפון:

לכו למים. לתורה:

שברו. ל' לשבור בר (בראשית מב) קנו:

יין וחלב. לקח טוב מיין וחלב:

למה תשקלו כסף. למה תגרמו לכם לשקול כסף לאויביכם בלא לחם:

חסדי דוד. שאגמול לדוד חסדיו:

לאומים. שר וגדול עליהם ומוכיח ומעיד דרכיהם על פניהם:

הן גוי לא תדע תקרא. לשמושך אם אלי תשמעו לשם ה' הנקרא עליך:

בהמצאו. קודם גזר דין בעוד שהוא אומר לכם דרשוני:

כי לא מחשבותי מחשבותיכם. אין שלי ושלכם שוות לכך אני אומר לכם יעזוב רשע דרכו ויתפוש את דרכי:

ואיש און מחשבותיו. ויתפוש את מחשבותי לעשות הטוב בעיני, ומדרש אגדה כי לא מחשבותי וגו' אין דיני כדיני בשר ודם אתם מי שמודה בדין מתחייב אבל אני מודה ועוזב ירוחם (משלי כה):

כי גבהו שמים וגו'. כלומר כי יש הבדל וחילוק מעלות ושבח בדרכי יותר מדרכיכ' ובמחשבותי יותר ממחשבותיכם כגבוה שמים על הארץ אתם נותנים לב למרוד בי ואני נותן לב להשיב אתכם:

כי כאשר ירד הגשם והשלג. ולא ישוב ריקם אך ייטיב לעולם:

כן יהיה דברי אשר יצא מפי. להודיעכם ע"י הנביאים לא ישוב ריקם אך ייטיב לכם אם תשמעו להם:

כי בשמחה תצאו. מן הגלות:

ההרים והגבעות יפצחו לפניכם רנה. שיתנו לכם פריים וצמחם ויהנו (ירוננו) יושביהם:

תחת הנעצוץ וגו'. רבותינו דרשו תחת הרשעים יעלו צדיקים:

נעצוץ. וסרפד מיני קוצים הם כלומר הרשעים יאבדו והצדיקים יטלו ממשלתם: