רש"י על בבא בתרא כ.

שאין בה שלש על שלש - שאין מקבלין טומאה:

המדולדלין - שתלושין ומעורין במקצת והבהמה עומדת אצל החלון והאבר מונח על החלון ותנן בהעור והרוטב (חולין קכט.) מטמאין טומאת אוכלין במקומן וצריכין הכשר ואלו לא הוכשרו:

עובד כוכבים - אינו מקבל טומאה וכן בן שמנה שהרי הוא כאבן לא חי ולא מת:

המלח - לא מקבל טומאה דלאו אוכל הוא באנפי נפשיה:

וכלי חרס - שאחוריו לצד אהל הטומאה:

והשלג והברד כו' - הואיל ונימוקים מאליהם אין ממעטים וכן מים שבכלי הואיל ואם ינטל הכלי אין עומדים בפני עצמן אין ממעטין בחלון:

הברד - גלש"א:

הכפור - גריישלא"ן:

הגליד - קרח לבן שאינו שלג:

ה"ג והא עשבים חזו לבהמתו וסופו ליטלן ואפ"ה כל כמה דאיתנהו התם ממעטי ותיובתא דשמואל:

באפרזתא - והוא סם המות לבהמה ומאן דגריס בארזפתא טועה שהוא קורנס של נפחים:

כיון דקשו לכותל - שמחלידין אותו כדאמרי' במתני' שקיל להו ואפ"ה ממעט וקשה לשמואל:

בבאין חוץ לשלשה - טפחים רחוק מן הכותל ועולין לתוך החלון ראשיהן:

חזי לקריעה - לעשות טלאי:

בסמיכתא - עב יותר מדאי:

לאומנא - למקיז דם לקנח פי המכה:

בריסקא - שהוא מסרט:

אין בהן ארבעה על ארבעה מבעי ליה - שזו היא שיעור של שק:

קלניתא - עוף כחוש מאד ואין ראוי לשום אדם:

כעין קלניתא - כחוש כקלניתא והוא מסרט:

דאית ביה קוצי - ויסרטו את ידיו:

כיון דקשה לכותל - כדתנן במתניתין: