רש"י על בבא בתרא יט:

לצדדין קא משתרשי - ומחלידין מתחת לכותל ומקלקלים יסודו:

המבריך את הגפן - גפן יחידי שאין בזרעים שאצלם משום עירבוב דאין כרם בפחות מחמש גפנים שתים כנגד שתים ואחת יוצא זנב אלא שלא ינק הזרע מן הגפן:

מבריך - כמו ויברך הגמלים (בראשית כ״ד:י״א) כופף זמורת גפן מחוברת ומבריכה בקרקע בצידיה לכאן ולכאן וקורין בלע"ז פרובניי"ר:

שמחלידין את הקרקע - אצל הכותל במקומן ומעלין עפר תיחוח ומתמוטט קרקע יסוד הכותל לצדדין:

משתין בקיר - אלמא דרך בני אדם כן:

בשופכין - עביט מלא ושופכו שם:

לא ישתין - ליכא לאוקמי אלא במשתין ממש:

בכותל לבינים - שהם של טיט שנתיבשו בחמה והם נימוקים מחמת המים:

וכמה טפח - מפני שמטשטש את הקרקע סמוך ליסוד הכותל:

ובצונמא - אם כותל זה בנוי בסלע דליכא למיחש בטישטוש קרקע:

מותר - סמוך ממש ואסיפא קאי בכותל אבנים:

רקיק - סופגנין חררה דקה ורכה:

אינו ממעט בחלון - שבין בית לבית ויש בו פותח טפח ומת מונח באחת מהן וטומאה בוקעת לצד שני אין רקיק ממעט שיעורן מלהוציא טומאה דכיון דראוי לאכילה לא מבטיל להתם דנהוי כמחיצה:

אבל רקיק דמאיס - מתוך שהוא דק ולחלוח הכותל מרטבו נמאס:

שנילוש במי פירות - שאינן מכשירין ואין אוכל מקבל טומאה בלא הכשר משקה הקרוי משקה כגון מים ויין וחלב:

וחבית מלא גרוגרות - תאנים יבשים וכגון שלא הוכשרו:

כל שאילו ינטלו - הקופה וחבית:

ויכולין - התבן או הגרוגרות לעמוד בפני עצמן חוצצין בפני הטומאה:

ואם לאו אין חוצצין - שהחבית והקופה אין חוצצין לפי שהן מקבלין טומאה:

סריא - נרקב:

והא חזי לטינא - ולא מבטל ליה:

דאית ביה קוצי - והן היו רומסין ברגליהן בטיט:

הא חזו - לאכילה כולהו הנך תיובתא דשמואל דאמר מידי דחזי ליטלו משם לאחר זמן אין ממעט בחלון:

בשהתריפו - התליעו:

אי פומיה לבר - לצד הבית שאין המת בתוכו: