רש"י על משנה אבות ג:טז

הכל נתון בערבון. שהכל ערבים זה לזה [כדאמרי' במס' סוטה דף לז]. נ״א על כל מעשה יש לו ערב להקב״ה דנשמתו של אדם ערב בכל אבריה זכו זכתה היא לא זכו לא זכתה היא ונדונת:

ומצודה פרוסה [על החיים. המות] שאינו יכול להשמט מיום המיתה ומיום הדין:

החנות פתוחה. שכל מי שירצה לשתות יין יכנס לשם כך האדם אם יבא ליטמא פותחין לו:

והחנוני מקיף. יין בהקפה באמנה לבני אדם כך הקב״ה ארך אפים לרשעים:

והפנקס פתוח. כל שעה לפני החנוני:

והיד כותבת. באותו פנקס החשבון של כל או״א על כל פרוטה ופרוטה כמה חייב לו מיינו כך כותבין למעלה בספר הזכרונות על כל חטא וחטא שאדם עושה למטה:

והגבאים של החנוני הולכין ומחזירין תמיד אחרי בעלי חובות של חנוני לגבות מכל או״א מעותיו בין מדעתו וכו':

[ נ״א והחנות פתוחה. העולם הזה לפני האדם:

והחנוני מקיף. אדון העולם צופה ומביט וכותב בפנקסו:

הפנקס. לוח מחופה בשעוה וכותבין בו:

והגבאין. אלו שלוחי מקום]:

נ״א והגבאין מחזירין בכל יום. לביתו שהחנוני בא וגובה חובו בין מדעתו בין שלא מדעתו כך מן השמים כותבין עליו וגובין ממנו לבסוף:

ויש להם על מה שיסמוכו. שגובין בדין. נ״א ויש להם לגבאים על מה שיסמוכו שהרי סומכין על החנוני שהזקיקן לכך:

והדין דין אמת. בדין הוא לגבות מעותיו של יינות ששתו:

והכל מתוקן ליום הדין. נ״א ואעפ״כ הכל מתוקן לסעודה אחד צדיקים ואחד רשעים יש להם חלק לעוה״ב לכירה הגדולה: