רש"י על משנה אבות ג:טו

הכל צפוי. כל מה שאדם עושה בחדרי חדרים צפוי וגלוי לפני הקב״ה:

והרשות נתונה. בידו של אדם לעשות שנא' ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וגו' [ואת המות ואת הרע וכתיב ובחרת בחיים]:

ובטוב העולם נדון. במדת רחמים:

והכל לפי רוב המעשה. לפי רוב מעשיו של אדם הוא נדון אם רוב זכיות זכאי ואם רוב עונות חייב. נ״א אין הקדוש ב״ה הולך אחר רוב מעשיהם של אדם שהן מוסיפין וחוטאים בכל יום אלא לטובה הוא דן את העולם שלא להחריבו ומכל מקום מעשיהן גנוזים ליום הדין: