רש"י על משנה אבות ג:יז

אם אין תורה אין דרך ארץ. כמ״ש לעיל יפה תלמוד תורה עם ד״א:

דעת גדול מבינה לפי שאם שואלין לו לאדם דבר והוא אומר כן הוא ומראה ונותן טעם לדבריו הוא דעת כאדם הזה שהוא מראה סלע לשולחני ואומר לו טוב או רע ומוציא לו אחר מתוך חיקו הדומה לו ומראה לו. בינה שיודע להבין אבל אינו מראה טעם:

אם אין קמח אין תורה. [לפי שיש בקמח חמשה מינים שנמשלו לחמשה חומשי תורה]. שאם אין לו מה יאכל היאך יעסוק בתורה:

כל שחכמתו מרובה ממעשיו. שלומד הרבה ואינו מקיים:

שרשיו. אלו מעשיו כדאמרינן לעיל ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה:

והיה כערער וגו'. לעיל מיניה כתיב ארור הגבר וגו' שאינו בוטח בה' שיזמין לו פרנסתו אלא מרבה בגזלות ובוטח בבני אדם המחזיקין ידו:

והיה כערער וגו'. כאילן יחיד במדבר:

ושכן חררים במדבר. כמו ערירים דמתרגמינן בלא ולד:

ארץ מלחה. כארעא דסדום לא איתותב שכל קרקע שזרקו עלי' מלח אינה מיושבת לעולם בזרעים:

ערער. לשון חרבה:

והיה כעץ וגו'. לעיל מיניה כתיב ברוך הגבר גו':

ועל יובל. נהרי מים כמו כערבים על יבלי מים ישלח מתפשט:

ולא יראה. לא יראהו ולא יזיקהו לאותו אילן שלא ייבש מפני החום והשרב בעבור המים שתחתיו:

לא ידאג. ולא יתיירא אילן זה מן הבצורת שפירותיו לא יכלו לעולם מרוב לחלוחית שבו:

לא ידאג ידואיי״ר בלע׳׳ז כמו ויאמר צדקיה אל ירמיהו אני דואג את היהודים אשר נפלו וגו' כי מדאגה מדבר. נ"א ועוקרתו והופכתו כתיב במשנה והיה כערער אינו כתוב במשנה ולא כתיב ביה נמי והיה כעץ שתול על פלגי מים: