רש"ש על זבחים ח:

תוס' סד"ה הלכך. עיקר פירכא סמיך אותו כו'. ר"ל על ותו מי גמירי כו'. ובחנם הגיהו:

תד"ה הנך. וע"ק חטאות פנימיות לר"ש כו'. הוא לקמן (מג):

בא"ד מה להנך שכן פיגול פוסל בהן תאמר בחה"פ. ואע"ג דלקמן (יד) אמרינן מודה היה לפסול. היינו בתר דקי"ל פסול שלא לשמן ילפינן פיגול מק"ו כדאיתא שם:

תד"ה ואם. דלא הוה צריך למכתב לזבח שלמים כו' ואם עז כו' מדכתיב לעיל אם מן הבקר מכלל כו'. כצ"ל: