רש"ש על זבחים קה:

רש"י ד"ה ומטמאה ט"א בכביצה. ואי דנקיט לה בפומיה כו' אין לך מחשבה גדולה מזו. צ"ע מהא דאיתא בנדה (נ ב) אריב"נ ק"ו אם מטמאה טומאה חמורה שלא במחשבה ופרש"י כגון האוכלה כו' ואפי' לא חשב עליה כגון שלא ידע שזה הוא. ועוד תימה מדוע לא פי' כאן בפשוטיה דאי נקיט לה בפומיה ודאי לא בעי כביצה כדאמר דנקיט בפומיה לא תיבעי לך:

גמרא דת"ר להלן כו' כאן למחנה אחת לומר לך כו'. ועפרש"י דמאל מחוץ למחנה הכתוב גבי פר ושעיר דיוה"כ יליף לה. והתוי"ט העתיק מפי' הרמב"ם וסמכוהו למה שנאמר בפהע"ד והוציא את כל הפר כו' אמרו כיון כו' (וע"כ ט"ס הוא וצ"ל למה שנאמר בפר כהן משיח. או למחוק מלת כל והתוי"ט לא הרגיש בזה והעתיק בשבוש כאשר הוא בפי' הרמב"ם) וצ"ל דגי' אחרת היה לפניו בגמרא ותו"כ. והתוי"ט לא העיר בזה. ולא עוד אלא שביומא פ"ו מ"ז הביא הגמרא ופרש"י כמו שהוא לפנינו: