רש"ש על יומא ח:

גמרא וכי לשכת פרהדרין כו' (דמשמע שהיו יושבין בה פקידי המלך) והלא לשכת בלווטי היתה (ע"ש הכ"ג שישבו בה הנקראים בלווטים) אלא כו' ומחליפין אותה (ר"ל הכהונה גדולה) כפרהדרין. לפיכך נקראים הכ"ג פרהדרין ושפיר נקראת הלשכה ג"כ ע"ש זה כנל"פ:

רש"י ד"ה הנחתומין. ומתוך שהוא רגיל כו'. לקמן בגמרא אמרינן מתוך שפרהדרין כו':

בסה"ד או לפדות. ר"ל ולהעלות הדמים והג"ה שבגליון לא לצורך:

תד"ה דאי. ואפילו אם תמצא לומר שהיתה פתוחה לחול כו'. ק"ל דלקמן (ר"ד יא) משמע דדרך שער נקנור נכנסים לה וא"כ ע"כ פתוחה לקדש***):

בא"ד י"ל כגון שבנויה בחול כו'. כ"נ דצ"ל: