רש"ש על יומא פו:

גמרא גדולה תשובה שדוחה את לא תעשה שבתורה שנאמר כו' ואת זנית כו'. עי' מש"כ בחדושי לספר נת"ע אות ח' ונשמט שם בסופו. וכה"ג כתב התוי"ט בפ"ג דסוכה מ"ט ד"ה ובש"א:

גמ' שם אבל הקב"ה אדם עובר עבירה בסתר כו'. עי' רש"א בח"א. ול"נ משום דבפרהסיא איכא לפעמים חילול השם דאין מתכפר בתשובה לחודה כדלעיל. ועי' באבות פ"ד מ"ד בתוי"ט ד"ה כל המחלל:

רש"י ד"ה אחת קלקלה. ועי' רש"א. אבל אנן קיי"ל כר"ע במכות (יג ב) דלאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד אין לוקין עליו. והכא יל"פ בפנויה וזנתה עם אחד מחייבי כריתות. אבל יותר נל"פ דהכוונה בכאן על מכת מרדות וכמו שפרש"י בקדושין (פא) ד"ה מלקין ובד"ה אתה מוציא לעז ודומיא דפגי שביעית דאין בהם רק לאו הבא מכלל עשה [ודברי בעל מגילת אסתר במ"ע ג' שהוסיף הרמב"ן ע"ש. תמוהין. דמה יושיענו זה שהתרו בה. אטו אם מתרין להעובר מ"ע ילקה] :