רש"ש על יומא פג.

גמרא נפיק מינה שבתאי. כצ"ל כדלעיל וכ"ה ברא"ש. [ואפשר ליישב הגירסא שלפנינו על פי הא דאיתא בסנהדרין (ריש דף נב) כמאן קרינן רשיעא בר רשיעא ואפי' לרשיעא בר צדיקא כו'] :

גמ' שם א"ר ינאי חולה כו' פשיטא כו'. קשה דלקמן פריך עליה ממתניתין והכא קאמר פשיטא ועי' בגיטין (ה ב) בתד"ה והא קיי"ל דנמצא כה"ג. והכא י"ל דפריך פשיטא היינו דדין זה הוא פשיטא מדין הב' ועמש"כ בברכות (מז ב):

גמ' שם אמר אביי ובטעמא. מזה נל"פ שיאורו עיניו ר"ל עיני הבחנה והשכל וכן כי אורו עיני דיהונתן שמביא לקמן וכמו מאיר עיני חכמים. לא האיר עיניו אלא במשנה אחת (ב"מ לג) וכ"מ מהא דותשב רוחו אליו דאיש מצרי שמביא לקמן. אבל לא כן פירשוהו הראשונים:

גמ' שם טבל ושביעית שביעית. עי' מש"כ בזבחים (קו ב):