רש"ש על יומא פב.

גמרא אר"ח ל"ק הא בחולה כו'. כה"ג משני לעיל (כג) ובנדה (ס"ד לז):

גמ' שם בשלמא לר"ה ור"נ לפני שנה כו'. עי' פי' הרא"ש. ופי' הרש"א דלדבריו מתניתין לא זו אף זו קתני ע"ש. ולא מחוור חדא כיון דסתמא דגמרא דמקשה השתא בפני שתים כו' ור"ח דמשני הא בחולה כו' ע"כ לא ניחא להו דלא זו א"ז קתני. ה"ל להש"ס לומר בהדיא דלר"ה ור"נ קתני בלזא"ז. וגם הרא"ש לא הוה שתיק מזה. שנית מנ"ל לר"ה ור"נ חינוך דהשלמה כלל הואיל דבמשנה אין שום רמז לזה. לכן נ"ל דלדידהו דאיכא חינוך דהשלמה שפיר איצטריך למינקט לפני שנה לאשמועינן תרתי חדא דאף לפני שנה דאז הוי חינוך דהשלמה לבריא מ"מ לחולה אין בה אלא חינוך שעות (ומזה יש ג"כ רמז טוב שיש חילוק בין בריא לחולה) שנית דבשנה הסמוכה לפרק משלים אף החולה מדלא נקיט לה נמי בחינוך שעות כדנקיט לשנה שלפניה ונכון בעז"ה:

גם מה שפירש הרש"א לקמן את דברי התד"ה אלא ע"ד פירושו בדעת הרא"ש ל"נ כלל חדא כדאמרן. שנית כיון דשתקי לעיל לפרש"י מוכח דהסכימו עמו. אלא נ"פ דלהשלמה דדבריהם שכתבו היינו השלמה דבריא ושנה לחולה ושתים לבריא וכה"ג פירש הגר"א בסי' תרי"ו אליבא דר"ה מתניתין דלפני שנה כו' לגי' הרי"ף ע"ש. גם יל"פ דבין חולה ובין בריא הוה חינוך שעות שנה ושתים סמוך לפרק השלמה דכאו"א אלא דלפ"ז לשון או שתים אינו מכוון כל כך דהל"ל ושתים:

גמ' שם א"ל ר' יוחנן כו' סמוך לפירקן. מפרש"י משמע דל"ג לפני. ולעד"נ דפי' לפני היינו לפני פירקן שנה ולפני פירקן שנתיים:

גמ' שם היה רגיל לאכול בשתי שעות כו'. הרע"ב שינה וכתב היה רגיל לאכול בד' כו'. ול"ד דהא מסקינן בפסחים (יב ב) דד' זמן סעודה לכל היא וא"כ קטנים ודאי מקדמי קצת:

ד"ה אין מענין. אין חייבין כו'. עי' בר"ן:

רש"י ד"ה או לפני. שנה שהיא כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה תנן. אלא לר"י קשיא כו' דהא אמר (כצ"ל) השלמה מדרבנן ליכא כו'. לא הבנתי דהא לדידיה חינוך היותר קודם אינו אלא ב' שנים קודם השלמה דאורייתא וא"כ איך יפרנס לפני שנתיים דקס"ד השתא דהיינו שלש שנים. ואם ר"ל דאי הוה ס"ל השלמה דרבנן והיה מקדים לה שתי שנים לחינוך שעות לבריא. היה אז א"ש לפרושי בפשיטות הא בבריא הא בחולה:

תד"ה מה. פרש"י דל"ג תיהרג דאיהי כו'. כצ"ל: