רש"ש על יומא פא:

גמרא שבתות מנין ת"ל תשבתו י"ט מנין ת"ל שבתכם. כ"ה הגרי"פ וכנ"ל מפרש"י ד"ה מיבעיא ליה:

רש"י ד"ה היא גופה. דכיון כו' ה"ל כשבת לעונש ואזהרה. ק"ק א"כ נילף מזה עונש סקילה ג"כ:

רש"י ד"ה תשבתו. א"נ כו' אף לשון מנוחה הוא ל"ז. ל"י מדוע לא פי' דלעולם הוא והיא איומא קאי רק שבת שבתון אינן שמות תוארים ליומא אלא שמות למנוחה ר"ל שמות מקריים:

רש"י ד"ה מבי הנדואי. עי' לעיל (לז ב) בפירושו:

תד"ה שהפלפלין. עמש"כ במס' ע"ז (סו) בס"ד: