רש"ש על יומא כח:

גמרא ריש"א ברק ברקאי רע"א עלה ברקאי. נ"ל דפליגי בפי' ברקאי דמתניתין ולקמן בפיסקא דשחטו אה"ת דנקיט הש"ס ברק ברקאי בפי' דמתני' משמע דאתיא כרי"ש:

גמ' שם מתיא בן שמואל כו' האיר פני כה"מ עד שבחברון. ק"ק ליישב זה הלשון לפי' הגמרא בהב' לשונות לקמן על דבריו שבמתניתין. ועת"י ודבריו מגומגמין:

[שם א"נ שאני אברהם דאיצטגנינות כו' משום דזקן כו'. לכאורה לפ"ז שפיר תמה ר"י אנן מאברהם כו' דשאני אברהם כו'. ולולי דמסתפינא הייתי אומר דצ"ל אלא שאני אברהם כו' ור"ל אלא ר"י הכי קא קשיא ליה] :

גמ' שם קיים א"א אפי' ע"ת שנאמר כו' ואחת תורה שבע"פ. קרי לע"ת שהיא מדרבנן תורה שבע"פ והוא ע"פ דרשתם ז"ל מגילה (יט ב) שהראהו הקב"ה למשה מה שהסופרים עתידין לחדש כו'. וצע"ק מתוס' עירובין (כא ב) ד"ה מפני ע"ש:

גמ' שם שברירי דשימשא קשה משימשא. עפרש"י. ונ"ל דקמא צ"ל דשמשא ח"י וכמו שהוא בפרש"י וכ"מ הגי' בס"א ופירושו חלון כמו שמשותיך (ישעיה נד) ע"ש פרש"י ורד"ק ותפס לשון זה משום לשון נופל על לשון ועמש"כ בתענית (ג ב):

רש"י ד"ה צלותיה דאברהם. תפלת הערב שלו. בר"פ תה"ש דתנן תפלת הערב אין לה קבע הכוונה ע"ת מעריב. ואולי נקיט לישנא דקרא דויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב דהמכוון ע"ת מנחה:

רש"י ד"ה מכי משחרי. הפונות למזרח שהלבינו מהנה"ח כו'. כצ"ל:

רש"י ד"ה אנן. באת ללמדנו כו'. עמש"כ בברכות (לא) בס"ד:

רש"י ד"ה יומא דעיבא. ואינה יוצאה כו' כנגד חלונה שהעבים עומדים בפניה. כצ"ל: