רש"ש על יבמות צח.

גמרא דהא שני אחין תאומים כו' וקתני סיפא ל"ח ול"מ. ועי' פרש"י. ודברי התוס' בבכורות (מו) בד"ה נתגיירה צע"ג ע"ש:

תד"ה על. וא"ת והא כו' דכתיב ויאמר אלהים אל יונה כו' על הקיקיון וגו' ואני כו'. כצ"ל:

בא"ד וי"ל שזה היה אותו יום כו'. ל"ד דהא כתיב שם אחר דבור השני ויחל יונה גו' מהלך יום אחד. וכתיב וימן גו' למחרת גו' ויהי כזרוח השמש גו' והדר כתיב ויאמר אלהים גו'. וקושייתם מתורצת במש"כ לקמן בדבור הסמוך או שמא כו'. וכה"ג תירץ הרש"א בח"א. ולפלא שלא העלה על דל שפתיו דבריהם ז"ל: