רש"ש על יבמות סב:

גמרא אלא מהכא ואחר בא חצרון אל בת מכיר כו'. הנה שם כתיב עוד ושגוב הוליד את יאיר ויהי לו כ"ג ערים בארץ הגלעד כו' את חות יאיר כו'. ואם נאמר שיאיר זה הוא יאיר בן מנשה עצמו הכתוב בתורה בסוף מטות בעבור שווי שמות הערים ומקומם וכדעת הרמב"ן בפיה"ת שם והרד"ק בד"ה שם יש לפנינו ראיה מבוררת ופשוטה דבן בתו קרוי בנו מדק"ל בן מנשה אלא ע"כ דחז"ל לא ס"ל דאחד הוא וכ"כ הרד"ק שם אבל הוא הביא ממקום אחר וגמגם החכם ריו"ו בביאורו על ראייתו ע"ש. אולם מזלי' חזי ועמש"כ בסוכה (כז ב):

שם חייב כו' בשעה שהוא יוצא לדרך שנאמר וידעת כו'. נ"ל דנפקא ליה דהאי קרא מיירי ביוצא לדרך מדכתיב ברישא ומחית הארץ אל תירא כו' וחית השדה השלמה לך והמה בישוב לא שכיחי (עי' תענית כב) וכן וידעת כי שלום אהלך לשון זה מצינו ביוצא לדרך כדאיתא בפסחים (ח ב) ופנית בבקר והלכת לאהליך מלמד שתלך ותמצא אהליך בשלום: