רש"ש על יבמות נט.

גמרא מה גרושה כו' בין מן האירוסין. עמש"כ בזה דבר נכון בס"ד בתענית (טז א) אבל ק"ל מדוע לא נילף תרוייהון מן אלמנה וגרושה דפרשה מטות גבי נדר דהתם דוקא מן הנשואין כדפרש"י שם ועי' מו"ק (כ א) תד"ה מה חג מש"כ בשם הירושלמי וי"ל דהכא אינו אלא גילוי מלתא בעלמא:

תד"ה הא. וצ"ע אם אחר שנתמנה נעשית כו' בעולה כו'. לכאורה אם נעשית בעולה אחר אירוסין ה"ל זונה ואסורה אף לכה"ד אפי' היה באונס עי' לעיל (נו ב) ואי אתה מוצא אלא שהוא עצמו בא עליה לשום זנות עי' בר"ן קדושין פ"ק (דף ריא ב):

תד"ה אלא. גבי רדף אחר חייבי מיתות ב"ד ואחר חייבי כריתות כו'. כצ"ל: