רש"ש על יבמות נז:

תד"ה אמר שמואל. כדאמרי' בברכות (מז) אילו מייתו לי ארדי כו'. כצ"ל:

בא"ד ובחלק (ק) אמר כו'. כצ"ל:

תד"ה וחייבין. ונראה לר"י דקאי אאם בא כו'. כצ"ל:

בא"ד ויצטרך לומר וה"נ אדעתא דהכי לא ייבם. דאם ייבם אפי' אדעתא דהכי אע"פ שדעתו היה מחמת זיקת ייבום וזה אינו כלום חדא דכיון דאחיו לא קדשה אדעתא דהכי א"כ אינה אשתו שנית דאיילונית לא רמיא ליבום מ"מ קנאה כדלעיל (נב ב) א"ל אביי כו' הכא קמכוון למיקני כו' אבל בלא"ה כיון דנאמר דדעתו היה אפי' אאיילונית א"כ ע"כ ממילא איכוון (אם יהיה כן) לקנותה כאשה דעלמא: