רש"ש על יבמות נח.

תד"ה שומרת יבם. וכן מאיש אחר דכתיב מבלעדי אישך. ובקדושין כתבו מתחת אישך וזה יותר נכון כי בסוטה (כד ב) דרשינן מבלעדי אישך לקדמה שכיבת בעל לבועל ועי' בפי' הרמב"ן עה"ת:

תד"ה אלא. דמרבה מאיש איש קינוי דאירוסין. ע"ש בריש ארוסה דמואמרת אליהם מרבינן לה ועי' רש"י שם שכ' ול"ג איש איש כו' מכלל דאיכא דגרסי הכי וכן היו גורסין התוס' דהכא אכן שם (כו) בתד"ה ואמרת כתבו תימה והא כו' לרבות הארוסה:

תד"ה דכוותה. דכר' יאשיה אתיא מתניתין. כצ"ל: