רש"ש על יבמות מז.

תד"ה במוחזק. ועוד ראיה משמעתין דא"ל ר"י כו'. כצ"ל:

בא"ד לא פסלה כדפי' לעיל. הוא (בכ"ה ב):

תד"ה ואין אתה. דא"ס לומר שיהיו בניו פסולים וב"ב כשרים. והא דהוא עצמו פסול אף שבניו וב"ב כשרים היינו משום דהוא עצמו אינו פסול רק משום דשויא אנפשיה חתיכה דאיסורא וכ"מ מדבריהם לעיל (כה ב) וע"ש וברא"ש כאן:

תד"ה והלכתא. ולא כמו שמפרש ר"ת כו'. בב"ב (קכז ב) ד"ה כך הביאו זה משמיה דבה"ג: